אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף ב: › פירוש ו

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף ב: · פירוש ו

פירוש ה

גמר׳ הכא עיקר והתם איידי דקתני שאר פסולים תנא נמי טמא במוקדשים וכתב המהרש״א ז״ל במה״ב דלהאי תירוץ צ״ל ע״כ כהלכות א״י דנשים לא ישחטו לכתחלה ונקט התם לשון דיעבד משום נשים ולא משום טמאים דהא הכא עיקר והתם לא נקט טמאים אלא איידי שאר פסולים ואיך יתכן דבשביל האי איידי שינה נימוקו וטעמו מלכתחלה אדיעבד אלא ודאי כהלכות א״י ונקט דיעבד משום נשים, ואני תמה לכאו׳ דאם הכא עיקר דכולא פרקן בתורת שחיטה איירי בין חולין ובין קדשים איך העלים התנא מאתנו עיקר הדין דפ׳ כל הפסולים דזר שוחט בקדשים ותנא רק טמא, אבל הנראה לפענ״ד דאה״נ לפי תירוץ זה דהכא עיקר אנו מפרשינן הרישא דהכל שוחטין בקדשים נמי ומרבינן בי׳ כל הני פסולים דפ׳ כה״פ ובלבד שלא יהי׳ טמאים אבל אם הם טמאים לא ישחטו ואם שחטו בסכין ארוכה ואמר ברי לי שלא נגעתי שחיטתו כשרה והא דמוקי בחשנעטה״ק הוא משום דאזיל לפי האב״א דהתם עיקר, דבלא״ה הרי כתבנו לקמן בתוס׳ ד״ה חשנעטה״ק דלפי תירוץ דהכא עיקר לא צריכין למימר דמביא סכין ארוכה שלא יגע וסבר חשנעטה״ק כקדשים דמי אלא מצינן למימר דהכל שוחטין אפילו בלא סכין ארוכה משום דס״ל חשנעטה״ק לאו כקדשים דמי עיי״ש ומעתה אומר אני דאם הכא עיקר על כרחנו לאוקמי הכל שוחטין לרבות זרים בקדשים וא״כ קשי׳ לן תרתי מתניתן ל״ל וצ״ל כהלכות א״י בנשים לכתחלה לא אפילו בחולין גרידא ולא נתרבו בהכל שוחטין וממילא דלא מצינן לרבויי נשים גם בשחיטתן כשרה דהאי שחיטתן כשרה לא קאי אהני שוחטין דנתרבו לכתחלה דלישנא דשחיטתן הכי משמע, ושאני טמאים דמצי קאי אכולן דזרים יכולים להיות או טמאים או טהורים כי הטומאה אינה עצמיות אלא סיבה מקרית והוה כמו מומחין או מוחזקין דמוקמינן לקמן רישא במומחין או מוחזקין וסיפא בלא שחט, לפנינו או לא ידעינן אי מומחא הוה כמו כן מצינן לאוקמי רישא בטהורים וסיפא בטמאים והכי קתני הכל שוחטין כשהן טהורים אבל לא כשהן טמאים ובדיעבד ששחטו כשהן טמאים שחיטתן כשרה, אבל רישא באנשים וסיפא בנשים א״א לאוקמי משום לישנא דשחיטתן, ולכן נשנה משנה דכל הפסולים משום נשים דלא נתרבו הכא וכמש״כ המהרש״א ז״ל זדוק.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה