דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף ב: · פירוש ג
ע״ש הכא עיקר והתם איידי דתנא שאר פסולים תנא נמי טמא במוקדשים, ראיתי מקשין דלפי תירוץ זה איך נפרש שם המשנה דנקטה לשון דיעבד דמשני הש״ס דמשום טמאים נקט לשון דיעבד ואיך יתכן דנקט לשון דיעבד שאינו מדוקדק על שאר פסולים משום טמאים אשר נשנה רק איידי דהני פסולים, והנראה לפענ״ד דהתם אין הכוונה כמו בכל מקום דאיידי חדא נקט אאידך לשון שאינו מדוקדק אלא הכונה דהאי טמאים דקתני קאי אכל הני פסולים זרים נשים ועבדים שהמה טמאים ג״כ שחיטתן כשרה בדיעבד וכיון שמיירי בכולן טמאים מדוקדק היטב לשון דיעבד, ומיושב בזה ג״כ קושי׳ התוס׳ אהלכ׳ א״י דלעיל דלא משני דמשום נשים נקט לשון דיעבד דתני קודם לטמאים והיינו משום טמאים הוא תירוץ יותר מרווח כמובן, ולהכי נקט טמאים לבסוף דקאי אכל הני שמנה שהם טמאים ודו״ק.