דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף ב: · פירוש ב
ע״ש ואם שחט ואמר ברי לי שלא נגעתי, הקשה בגליון הש״ס למה לי ברי לי כיון דעזרה רה״ר היא, ותמה על התוס׳ דהקשו כן לקמן אהא דליתא קמן דצריך אחרים רואים אותם דלא הקדימו קושיתם לכאן, ולפענ״ד נראה ליישב דודאי הא לא קשי׳ ל״ל לשאלו כלל כיון דספק טומאה ברה״ר טהור דהא כל היכא דאיכא לברורי, מבררין אלא קשי׳ לי׳ דלסגי גם באומר שמא וזה לק״מ דאם הוא בעצמו מסתפק אי נגע הרי דלא הוה רמיה אדעתי׳ להזהר ואז קרוב לודאי שנגע ולכן צריך ברי דוקא ולא סגי בשמא אבל בליתא קמן דלשיילי׳ שפיר נתקשה לתוס׳ כיון דליתא קמן אפשר דהי׳ נזהר מליגע ולמה נחמיר בספק טומאה ברה״ר ומוכרחים לתרץ דרוב פעמים אינו יכול להזהר מליגע ר״ל אפי׳ היה זהיר ג״כ שכיח יותר ליגע ודו״ק.