על ספר התהילים · מעשה ה"גולם" - מובא במלואו בספר "מדרש חזקיה"
לאחר עלילות דם רבות שהעלילו הנוצרים על היהודים בפראג, ולאחר מינוי הכומר טדיאוס שונא היהודים, עשה המהר''ל שאלת חלום: לדעת באיזה כח יוכל להילחם בכומר השונא?
המהר''ל קיבל בחלומו תשובה משמים, לפי סדר אותיות הא' ב': אתה ברא גולם דבק החומר ותגזור זדים חבל טורפי ישראל. בעשר מילים אלה ובכוחם אפשר ליצור גולם. את הסוד הזה מסר המהר''ל לחותנו: רבי יצחק כץ ולתלמידו הגדול: רבי יעקב ששון הלוי. ביקש שהדבר יהיה בסוד כמוס, ומסר להם כיצד להתנהג במשך שבעה ימים.
לילה אחד הלכו שלושת הצדיקים לנהר, ומחומר וטיט שליד הנהר יצרו צורת אדם גדול קומה. אמר הרב לרבי יצחק כץ ועשה לגולם שבע הקפות סביב סביב שבע פעמים. ומסר לו כמה צרופי שמות קדושים שיגיד בכוונה גדולה. והנה בגמר שבע ההקפות, התאדם הגולם והיה כברזל מלובן באש. אחרי כל זאת, החל הגולם להצטנן ולהעלות אדים, ולקרום עור ועצמות וגידים. גם הרב עשה לו שבע הקפות ותהי דמותו כדמות אדם ממש. ואז עמדו שלושת הרבנים למרגלות הגולם ואמרו כולם יחד עם כוונות: "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה", והנה הגולם זז והתנועעו עפעפיו ופקח את עיניו. אז אמר הרב בקול מצווה: אתה קום ועמוד על רגליך. מיד עמד הגולם לפניהם בהכנעה. הלבישוהו בגדים שהכינו לו מראש, הדומים לשָמָש בית דין. אמר לו המהר''ל: לך אחרינו הביתה.
לפנות שחר, התעוררה הרבנית פרלה וראתה כי מיטת בעלה הרב ריקה. קמה בבהלה ויצאה לראות לאן הלך הרב בשעה כזו? הרבנית פגשה בפייגלה בתה אשת רבי יצחק כץ שהיתה גרה באותו הבית, וידה על לבה וכולה רועדת. אמרה לה: מה יש לך פייגלה? אמרה: יצחק לא בבית. מלאות חרדה ראו שגם רבי יעקב הלוי לא בבית. אמרה האם: כיון שחג הפסח קרוב לנו, מי יודע איזו צרה מתרקמת? ולאיזה מקום הלכו, כדי לפעול ישועות לעם ישראל, בשעה מוקדמת זו בטרם יעלה השחר?
בעודן מדברות, ראו בחשכת הלילה ארבע דמויות קרבות ובאות לרחוב ביתם. אך דמותו של הרביעי הגולם, מפחיד בגודלו. שלושה מטרים גובה קומתו וראש לו גדול, עיניו גדולות וכתפיו רחבות מאוד וידיו ארוכות, כפיו עם אצבעותיו עבות וארוכות.
כשראו אותו צעקו וכמעט פרחה נשמתן מעוצם גודלו ואימתו. אך הרב לְקָחוֹ לחדר בית הדין בתור שמש וישב לו שם. וחזר הרב והרגיע את הנשים ואמר להן: אין כל פחד, החרישו, כי ראינו עני אחד והוא גיבור חיל ואלים גבר ובריא כשור גדול, הבאנו אותו שיעזור לנו כשמש בית הדין. ודעו שהאדם הזה לא יצליח לעבודת משק הבית כלל, אל לכן לשתמש בו כל שימוש שהוא. דעו והבינו זאת היטב ותזכרו כי הוא לא יצלח לכך. אז נרגעו הנשים מפחד ושבה אליהן רוחן. והלכו לראותו ולעמוד על טיבו.
עמדו אחרי הדלת של בית הדין, ושמעו את הרב גוזר ואומר לגולם: דע לך, אנחנו בראנו אותך עפר מן האדמה, כדי שתשמור את ישראל מכל הצרות הבאות עליהם משונאיהם. שמך יקרא יוסף ותגור בביתי, בחדר הזה שהוא בית דין, תהיה שמש בית הדין. ועליך לשמוע בקולי לכל אשר אצווך. תלך אפילו באש ובמים בלי פחד, כי לא יאונה לך כל רע, עד שאני אגזור עליך לשוב לעפר, כי ממנו נוצרת.
והנשים שמעו זאת בשקט גמור והתפלאו מאוד. אז יצא הרב וציווה לתת לו לאכול. בלי פחד הביאה לו הרבנית ספל חלב חם ועוגות. כשראו אותו יושב ליד השולחן וכפות ידיו אוחזות בראשו הגדול ועיניו הגדולות מפיקות אימה ופחד, הביטו בו מבלי להזיז את עיניהן. רגעים עמדו שם האם ובתה כדי לראותו היטב בעת אכילתו, באיזו הנאה ותיאבון בריא אכל ושתה, ולא הביט אליהן כלל. הבת אמרה לאמה: תראי אמא, הוא ממש גולם, לכן קראו לו יוסף הגולם.
חיש מהר התפרסם הדבר בכל המקומות, ויהי בבוקר, ובאו המונים לראות את ה"גולם" אך לא ידעו מה טיבו, צורתו המפליאה הפילה אימה. אחד הזקנים בבית הכנסת הסביר לכל ישראל כי ה"גולם" הגיע בגלל הכומר טדיאוס שונא היהודים, המעליל תמיד עלילות שוא על היהודים, והיה צריך להביא את "גולם" הצדק כנגדו.
יוסילי ה"גולם" הטיב לשמוע, והיה מבין כל לחש ורמז קטן, ידע מה לעשות שבן תמותה לא יָדַע לעשות כמוהו, למרות שהיה ללא כח הדיבור. עד שלבסוף התרגל לתפקידו ולאנשים אשר סביבו, וגם האנשים התרגלו. והוא יצא בין הבריות, וכולם ידעו כי הוא שומר של ישראל מכל דבר רע.
חג הפסח ממשמש ובא, וה"גולם" כל היום כולו יושב בבטלה גמורה, בלי שום עבודה וישן בחדרו במנוחה והנאה. אך בלילה הוא לא יודע שינה מה היא. משנכנס חודש ניסן, היה ה"גולם" נעלם עם צאת הכוכבים למקום בלתי ידוע, וחוזר עם עלות השחר. יום אחד לפני ערב פסח, הרבנית פרלה היתה עסוקה בהכשרת הבית מחמץ וחבית המים היתה ריקה, מה עשתה? אמרה ל"גולם": אתה יושב בטל כל היום, עתה היא שעת הדחק ומותר לי להשתמש בך למצוות ניקיון הבית ולכבוד החג. ניגשה ורמזה לו כאילם, הלך ה"גולם" אחריה והיא נתנה לו אסל עם שני דליים לשאוב מים מן הבאר ולשים בחבית. כחץ מקשת עשה שליחותו, ובתוך רגעים מועטים הציף את כל הבית והחדרים במים. הוא לא הפסיק מעבודתו למרות כל מה שרמזה לו.
אותה שעה, בא הרב וראה שיוסילי שואב מים באסל מהבאר ומרוקן לחבית, בלי להתייחס לכך שהבית הוצף במים, וממשיך בעבודתו ללא ליאות, עד שהרב הפסיקו ברמז. ועמדו כל בני הבית וצחקו מהעניין. אז אמר הרב לאשתו: הלא אמרתי לך שהוא לא יוצלח למשק הבית. ראי מה עשית? עכשיו יהיה עלייך לנקות הכל בעצמך.
בליל בדיקת החמץ, הלביש הרב את ה"גולם" בגדי איכר נוצרי וחבל קשור במותניו כסבל, ושלח אותו לרחובות היהודים לשומרם מכל פגע רע. והנה בחצי הלילה ראה ה"גולם" דמות אדם עם עגלתו ברחוב, תפס את האיש עם עגלתו ועם סוסיו והיכהו עד זוב דם והוליכו למשטרה, ומיד ברח משם ולא נודעו עקבותיו.
המשטרה חקרה את האיש המוכה ושאלה אותו: מה קרה לך? מדוע הוכית? מי אתה? מאין באת? והאיש נאלם ולא יכול לדבר. הביאו לו רופא וחבשו את פצעיו ואז דיבר ואמר להם: ראיתי סַבָּל נוצרי בדרך, הוא היכני והביאני לכאן, לאחר חקירה קצרה וחיפוש מצאו השוטרים בעגלה של האיש חזיר שחוט עטוף בטלית של יהודים, ובבטנו של החזיר מצאו ילד נוצרי שחוט. חקרו אחרי הדבר הזה וסיפר להם המוכה, כי עשה זאת מפני שהוא חייב ליהודי אחד ושמו מרדכי מייזל העשיר חמשת אלפי דינר, וכיון שאין בידו להחזיר את חובו ליהודי, לכן שחט את הילד כדי לזרוק את גופו בבית העשיר, כי הוא מציק לו יום יום לשלם לו את חובו. הקצין נדהם בשומעו זאת אמר: אכן נודע הדבר, כי באורח פלא ונס ניצלו כל היהודים מסכנה זו שארבה להם. אבל מיהו הסבל שסיכל מזימה מתועבת זו?
הנוצרי הושלך לכלא, ואז ידעו היהודים כי נס גדול אירע להם על ידי ה"גולם", והודו לה' שהצילם מיד הרשעה. רק הרב ידע כי ה"גולם" הוא שיזם ועשה זאת, בנס ופלא גדול מן השמים.
לכומר טדיאוס חרה הדבר מאוד. כל מה שעשה כדי לכבוש את הרב תחת ידו ואת היהודים שנואי נפשו - לא הצליח, הוא חיפש תחבולות איך להצליח במזימותיו השפלות. והנה פעם באה אליו יהודיה ושמה מרים בתו של רופא יהודי בשם מוריצי, וביקשה להשתמד לנצרות, והיא בת 15 שנה. הכומר שאל אותה: מדוע מאסת בדת ישראל ומדוע ברצונך להתנצר? אמרה לו: מאוסה עלי דתם, ביחוד שאבי גירש אותי מהבית, ובכלל נמאסו עלי היהודים ורבם המהר''ל. הוא תמיד היה מוכיח את אבי עלי בשל התנהגותי הפרועה בעיניו. ענה הכומר: מי יתן ויכולתי לחונקו הוא וה"גולם" שמשו.
המשיכה מרים ואמרה: הנה הנערה הכפרית הנוצריה, המדליקה תנורים בשבתות בשכונת היהודים נעלמה פתאום. מי יודע אם לא נהרגה? עיני הכומר אורו, רעיון ניצנץ במוחו, אמר לה: שמעי מרים, אם אקח אותך אל ההגמון הגדול, האם תספרי לו כל זאת כדי להפיל את המהר''ל בפח? אמרה: כן, למה לא?
קמו שניהם והלכו אל ההגמון. הנערה השיבה על שאלות ההגמון והתנצרה על ידיו, ופתחה בלשון הרע והלשינה על היהודים ואמרה: כי נמאס לה מהדם הנוצרי המעורב במצוֹת הפסח, לכן ברחה והתנצרה מרצונה הטוב. שאל אותה ההגמון: האם ראית במו עינייך איך מערבים דם במצוֹת? השיבה: כן, ראיתי איך באו שני שמשיו של הרב עם צנצנת דם נוצרי, ותיארה את המעשה כיד הדימיון הטובה עליה, והוסיפה: לכן נמאס לי והחלטתי להמיר את דתי. לבסוף, הוגשה תלונה למשטרה לתפוס את שני השמשים של הרב באשמה: שהם הרגו את הנוצריה הכפרית שנעלמה.
הרב שידע מכל זאת, החביא את הגולם שלא יתפש ויאסר, הביא במקומו סבל אילם בעל גוף מגושם והשכיבו במיטתו. בלילה באו שוטרים, חיפשו את הסבל האילם ואת הזקן אברהם חיים השמש, ושמו אותם במאסר. שלחו לרב והודיעו לו: שבעוד שבועיים עליו להיות נוכח במשפטם של שמשיו.
יהודי פראג קיבלו את הידיעה בחרדה וביגון. הרב לא נח ולא שקט, המהר''ל שלח את הגולם וציווה עליו ללכת ולחפש את מסיקת התנורים אשר נעלמה משכונת היהודים לפני פסח, וברחה למקום לא ידוע. הוא אמר ל"גולם": עליך להביאה תוך שנים-עשר יום לפני המשפט, או יותר מהר. כתב לו פתק למסור לנערה והודיע לה בפתק: כי הוא המהר''ל מבטיח לקיים ולתקן את המעוות שנעשה לה והעוול שנגרם לה, שבגללו ברחה. לקח ה"גולם" את הפתק וצרור כסף ויצא לדרך בלבוש נוכרים. ושוב ציווה עליו הרב: תשיג את הנערה מהר ככל האפשר ותביאה אלי. ה"גולם" ניענע בראשו לאות שהבין הכל.
יום המשפט הגיע וה"גולם" לא בא. הרב התמלא חרדה, קרא לכל יהודי פראג אל בית הכנסת הגדול להתפלל ולצעוק לה'. באו גם טף ונשים, וכולם נתנו קולם בבכי מר מאוד. באותה שעה הועמדו שני השמשים לדין, והכומר הרשע בא לבית המשפט והתחיל לדבר עם השמש אברהם חיים, וביקש להוציא מפיו הודאה באשמה, אך הוא הכחיש הכל. גם מהסבל האילם שלא הבין כלום, לא הצליחו להוציא מאומה. הכומר הרשע עמד שם וניסה בכל כוחו להוציא את מחשבתו הרעה לפועל, והרב יושב שם מחריש ומצפה לבאות.
והנה, הביאו את מרים הרשעה שהעידה כיצה היהודים שמים דם נוצרי במצות, וגם שחטו את הנערה הנוצריה לפני פסח. כל דבריה נכתבו על ידי סופרי בית הדין, והשופטים כבר עמדו לפסוק בדין. הרב שעמד בפינה התפלל לה' אב הרחמים, וסיים בלחש: ריבונו של עולם, חוס ורחם נא על ישראל עמך.
פתאום, נשמע קול רעש גדול מבחוץ. הערלים צעקו: הנה בא ה"גולם" כשהוא סוחב את מסיקת התנורים אחריו, ונכנסו שניהם לבית המשפט. פני הרב קרנו אור, גם הנוצרים הופתעו מכך, רק פני הכומר תדיאוס חפו כמו פני המן הרשע בשעתו. אז צעקה עליו מרים המומרת ואמרה לו: רשע, אתה אמרת לי לספר את כל השקר הזה, כדי לנקום ביהודים.
השופטים הבינו, עד כמה הכומר שונא את היהודים והאשימוהו בכל, והוא קם והלך משם אבל וחפוי ראש. וליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר. לאחר עוד עלילת דם של הכומר הרשע על היהודים, הוא נשפט ופסק דינו יצא למאסר עולם עם עבודת פרך. הכומר נשלח לאי גזירה ושם מת מוות שפל בייסורים נוראים, כן יאבדו כל אוייביך ה'. והעיר פראג צהלה ושמחה.
כח אמירת ה"תהלים" שהוא גם כח דיבור פועל פעולות עצומות
כח התהלים מבטל קטרוגים, מגרש מזיקים, מְפַנֶה הדרך לעליית תפילתנו לשמים, מקרב הגאולה, מבטל הדינים, מזכך הנשמה, מבטל גזירות קשות, פועל ישועות, שובר כל המחיצות, דוחה פורענויות ופגעים מעליו ומעל בני משפחתו ובני דורו ומשפיע עליהם ברכות והצלחות, זוכה להיות תחת כסא הכבוד, מביא הצלות לעולם, מקרב הגאולה, יותר מן הקורבנות, בלימוד התהלים מובטח לו שהוא בן העולם הבא, כח התהלים מסוגל לפרנסה, כנגד האוייבים, בכח התהלים זוכה לתשובה, כח התהלים סגולה לשלום בית, כח התהלים ל"תיקון הכללי", פסוקי התהלים פועלים עצומות בשמים, המלאכים אומרים - ספר תהלים, התהלים דוחה פורענויות, מגלגל שפע והצלחה, התהלים לתיקון הכעס, מזכה לעולם הבא, התהלים - כאילו קיים כל התורה, לאריכות ימים, על כל צרה, התהלים - מזכה להיות תחת כסא הכבוד, מעורר מקור הברכה העליונה, למחילת עוונות, בתהלים סגולות הרבה, רחמים, רפואה וישועה, על תהלים של יהודים פשוטים קיים העולם, התהלים פותחים צוהר, ע''י התהלים יכול לפעול הכל, תהלים נגד יצר הרע, סגולה לכל דבר, לתיקון כל הפגמים, לביטול גזרות, לגירוש מחשבות זרות בתפילה, התהלים עושים פעולה למעלה, כתענית משבת לשבת, הרגיל בספר תהלים זוכה לעלות לארץ ישראל ולעיר דוד, מקרבים הגאולה, מקרבים לאהבת הבורא, כח התהלים להורדת שפע, התהלים שוברים כל המחיצות, המלאך מיכאל וכל מחנותיו מחבקים ומנשקים מילות היהודי האומר תהלים, התהלים הם הגנה על האדם וכל בני משפחתו, בכח התהלים להיפטר מחיבוט הקבר, כח התהלים להצלחה בכל תחומי החיים, ועוד...
לתהלים כח עצום! כמה אורות זה מדליק!
מובא בספרה של גד גליה, "מסרים מעולם האמת": "לתהלים כח עצום! זה מעורר רחמנות שמים על מי שקוראים תהלים ועל כל עם ישראל! לתהלים כח אדיר לגרש את כל המזיקים מהאדם ולפתוח שערי שמים לרחמים, לרצון, תשובה, רפואה וכפרה, ולכל בקשה. התהלים מוחקים המון קטרוג ועוונות, וזו סגולה בדוקה להרגעת הנשמה. ספר תהלים שלם בוקע רקיעים ומתייצב לפני כסא הכבוד ומסנגר המון על עם ישראל. לכל מילה ומילה בתהלים יש משמעות שאין אפשרות לדמיין את עוצמתם ויכולתם להגן עלינו הקוראים בתהלים.
הכל יש בתהלים שכתב דוד המלך ברוח קודש עליונה. דוד המלך חשב על כל יהודי ועל כל נשמה ונשמה, והכניס בתוך התהלים ישועות ורפואות. יש בתהלים כוח מרפא עצום ומענה לכל מי שקוראים תהלים ומתפללים בכוונה גדולה. בקריאת ספר תהלים נפתחים צינורות שפע לפרנסה, שלום ולכל עניין ובקשה. אשרי הזוכים לכך!
התהלים מאוד עוזרים לכל החולים ולכל עם ישראל באשר הם, בכל עניין ועניין, וטוב לקרוא מה שיותר. התהלים שקוראים מאוד עוזרים בשעת סכנה.
קריאת תהלים בכל יום מאוד עוזרת להתקרב לשם יתברך. לו יכולנו לראות מה עושָה קריאת ספר תהלים בשמים, היינו עוזבים ה-כ-ל! וקוראים כל היום רק תהלים! כמה אורות זה מדליק! זה כמו כפר גדול וחשוך שלא מחובר לחשמל, ובכל פעם שקוראים תהלים, כל מילה בתהלים מדליקה אור נוסף. וכך רואים כיצד בית אחר בית, מוארים באור נגוהות אחד אחרי השני. והנה, הכפר החשוך הזה - כולו אורות מרצדים וזוהרים הנראים למרחוק".
עצה מעשית וחשובה - לגבי התהלים
מאחר שאנו מודעים לכח הדיבור, ומבינים מעט את כח אמירת התהלים ומעלת אמירת התהלים - מדוע לא ירגיל כל איש, אשה, נער, נערה, ילד וילדה את עצמו לומר תהלים בכל יום ויום, למען הגנת עצמו, הגנת משפחתו ולמען הגנת כלל ישראל?
וכמובן, כל אחד לפי יכולתו: יכול לומר מספר פרקים של אותו היום - ואז יסיים ספר תהלים שלם! אחת לחודש. יכול לומר את פרקי התהלים של אותו היום - ואז יסיים ספר תהלים שלם! אחת לשבוע.
ויש סגולה עצומה לאמירת ספר התהלים כולו ברצף אחד, ביום שבת או ביום אחר, הכל לפי יכולתו. ובכך הוא בורא מלאך גדול ועצום המגן עליו ועל משפחתו ועל כל עם ישראל.
יכול כמובן להצטרף לקבוצת תהלים (חבורת תהלים - ראה לעי''ל), ואז כל מה שיקרא בתהלים יחשב לו: כאילו קרא את כל התהלים שקראו כל משתתפי קבוצת התהלים.
כמובן שכל המרבה הרי זה משובח, שבכך ממתיק הדינים ומבטל הגזרות עליו ועל משפחתו ועל כלל ישראל, מוסיף המון זכויות לפרט ולכלל ומוריד שפע ברכה והצלחה... מחיש את גאולת עם ישראל השלמה, מקרב ביאת משיח בן דוד ובניין בית המקדש, שנזכה לראות במהרה בימינו, אמן!
קריאת תהלים – מתי? כמה? ואיפה?
מדוע בתהלים חמישה ספרים?
חמישה ספרי תהלים - כנגד חמישה חומשי תורה. במדרש תהלים שוחר טוב מובא: שדוד המלך חיבר התהלים שנחלק לחמישה ספרים כנגד חמישה חומשי תורה. אמרו חז''ל: מי הוא המשובח שבנביאים? זהו משה רבינו. מי הוא המשובח במלכים? זהו דוד המלך. הקשר בין שני הגדולים משה רבינו ודוד המלך הוא: שמשה רבינו הוריד לעם ישראל תורה שיש בה חמישה ספרים, ודוד המלך נתן לעם ישראל את ספר התהלים שגם בו יש חמישה ספרים ובו חיזוק תורת משה. מובא בספרים הקדושים, שיש קשר תוכני עמוק של כל ספר וספר בתורה לכל ספר בתהלים. משה רבינו נתן לנו את התורה שבה חוקים מה' לעם ישראל, כלומר מה' לאדם, וספר התהלים ניתן מהאדם חזרה לקב''ה. על אותם נושאים שספר התורה מדבר ודן, ספר התהלים אומר בהשתפכות הלב.
"דגל מחנה אפרים" פרשת חיי : ידוע שדוד המלך חיבר ספר התהלים חמשה ספרים נגד חמשה חומשי תורה, נמצא כלול וגנוז בו כל התורה כולה.
ה"אבן יחיא" המפרש הקדמון : מעלת ספר תהלים נמשכת אל התורה האלקית והוא כדמות וצורה ותכלית אליה. יש גם קשר צורני בין שני הדברים: אם הינך רוצה להיות מאושר, אם תחיה באורח חיים שהתורה מצווה ותשים כל מבטחך בקב''ה, גם אם תעמוד בקשיים תהיה מאושר, כי תרגיש את החיבור בינך לקב''ה. "אַשְׁרֵי הָאִישׁ, אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד, וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב, כִּי אִם בְּתוֹרַת יְיָ חֶפְצוֹ, וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה"... באותה מטבע לשון התחיל דוד המלך: "אַשְׁרֵי" (מאושר), יש כאן הנחייה איך לחיות: "כִּי אִם בְּתוֹרַת יְיָ חֶפְצוֹ, וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה". שכל העולם בנוי על התורה, ומאושר הוא האדם שחפץ בתורת ה' ועוסק בה והוגה בה יומם ולילה.
על ספר תהילים נכתבו פרושים רבים על ידי גדולי המפרשים בכל הדורות, גאונים, ראשונים ואחרונים: תרגום יונתן בן עוזיאל, תרגום רבינו סעדיה גאון, רש"י, רד"ק, המאירי, מצודת דוד, מצודת ציון, רלב''ג, אבן עזרא, מנחת שי ועוד.
האם חובה להבין את פסוקי התהלים?
אמירת פסוקי התהלים אפילו ללא הבנת פירושיהם וסודותיהם פועלת ישועות ויש בה כח וקדושה, כי כל תיבה ותיבה בתהלים רומזת ומעוררת אורות עליונים למעלה, מעבר להשגת האדם והבנתו. אך יש חשיבות רבה להבין לפחות את פשט הכתוב בתהלים, כל אחד כפי יכולתו. והאומר תהלים הרי הוא מתפלל וגם עוסק בתורה, שביקש דוד המלך מה' יתברך: שיהיו נחשבים התהלים כמו שעסקו ב"נגעים ואהלות" שהם עניינים עמוקים שבתורה.
במדרש תהלים דרשו חז''ל: אל יהיו קורין בהם כקורין בספרים, אלא ביקש דוד והתפלל שבשעה שיהיו קורין בתהלים והוגין בהם, יחשב להם כעוסקים ב"נגעים ואהלות" ונוטלים עליהם שכר כ"נגעים ואהלות". וגם ימְצא כל איש את נגעי לבו למען ישוב כל אחד לפי שורש נשמתו.
ב"פלא יועץ" נאמר: וכל המעלות שבאמירת תהלים הנה הנם לקורא אותם כתיקונם, ויבין מה שהוא מוציא בשפתיו.
רבינו חיים פלאג'י בספרו "כל הכתוב לחיים" כתב: וכל אחד מישראל חייב לשכור לבנו מלמד מומחה ובקי שילמדהו היטב פירוש המלות. ה' יתברך שוקל בפלס, שלפי שיעור הכוונה ואמירה נעימה של התהלים, כאותו שיעור יעשה לו סגולה שגם ה' יענהו, וטוב מעט בכוונה - ספר אחד, מהרבות שלא בכוונה - כל חמשה ספרים.
והקורא תהילים בכל יום ומוציאם בפה, מאריכים לו ימיו ושנותיו. וחשוב שיאמר תהילים בחיתוך השפתיים, כלומר: לבטא בשפתיים, ואפילו קורא בשקט יבטא בשפתיים.
"תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף, וְלִפְנֵי יְיָ יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ"
עוצמת התהלים ומעלות מיוחדות בקריאת התהלים
שמקרב את הגאולה (המרח"ו), יכול לבטל דינים בעולם ולמתקם, ומזכך את הנשמה (הבעש"ט), מבטל גזירות קשות, פועל ישועות, מבטל קטרוגים, התהלים שוברים כל המחיצות ועולים ומשתטחים לפני אדון העולמים, דוחה פורענויות ופגעים מעליו ומעל בני משפחתו ובני דורו ומשפיע עליהם ברכות והצלחות, זוכה להיות תחת כסא הכבוד, מביא הצלות לעולם... "עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ" (שיר השירים ב'), "עֵת הַזָּמִיר" לפי חז''ל אלה זמירות דוד המלך. "וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ" זה מלך המשיח ושופרו אשר יִשָמַע בארצנו במהרה בימינו. ע''י מזמורי התהלים אפשר לקרב את הגאולה.
במסכת סנהדרין נאמר : אמר רבי יוחנן: אין בן דוד בא, אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב. אולי יהיה דורנו דור שכולו זכאי בזכות אמירת התהלים, כיון שהתהלים אחידים לָכל ואין בהם הבדלים של נוסח או עדה, אלא הם מקשרים את כל ישראל כאחד. ואולי יהיה בכוחו של ספר התהלים לחבר את כל עם ישראל לדור שכולו זכאי ובכך לזרז הגאולה.
מובא ב"מגלה עמוקות" פרשת שמות : הגם שלא יהא בישראל, רק כח של אמירת תהלים, יֵצאו ישראל מהגלות במהרה.
מה הוא זמן קריאת התהילים ביממה?
מובא בתהילים "איש - מצליח"
שאף על פי שלפי הפשט קריאת התהילים ראויה ורצויה בכל זמן, מכל מקום על פי הקבלה אין לקרוא תהלים בלילה: משקיעת החמה עד חצות הלילה.
לפי האר"י הקדוש זצוק"ל: אמירת התהלים תוך לימוד הפירוש והבנת הפסוקים אפשרית גם בלילה.
על פי הסוד - מותר לקרוא תהלים בכל לילה אחר חצות, ובערבי שבת וערבי ימים טובים מותר לקרוא אפילו לפני חצות, וכן לאדם שאינו יכול ללמוד מלבד לקרוא תהלים - מותר לו לקרוא תהילים בכל לילה. וכן מותר לתינוקות ("תינוקות של בית רבן" הכוונה: לילדים קטנים עד גיל בר מצווה, וילדות קטנות עד גיל בת מצווה), וכן לכל אדם אם קורא עם פירוש רש"י וכיוצא בזה.
בימינו - כשהזמנים מאוד קשים לישראל, גדולי ישראל מתירים לקרוא תהלים בכל שעות היממה. (ולמען הסר כל ספק, יש לשאול רב פוסק הלכה).
מי שנעור בלילה משנתו, יברך בִּרכות התורה לפני קריאת התהלים. (כמובן שיש ללמוד את ההלכות ולשאול דעת תורה בכל הקשור לכך).
אמירת תהלים אפשרית גם בלילה?
מובא בספר "כשרות השולחן" (ר' מאיר וענונו, עמוד רכ''ח, הספר בהסכמת הרב הגאון רבינו עובדיה יוסף שליט''א):
הרוצה לקרוא מקרא בלילה, לכתחילה אין ראוי לעשות כן, שלימוד המקרא בלילה מעורר הדינים. כל זה דוקא בימי החול, אבל בלילי שישי ובלילי שבת ולילי יום טוב מותר לכתחילה לקרוא בהם מקרא, היות ובָזמנים הללו הרחמים מתעוררים. ובכל מקום אם לומד המקרא עם פירוש רש''י או עם שאר המפרשים, מותר אף בימי החול לעשות כן.
אין לאדם לקרוא מזמורי תהלים בלילה. ומכל מקום אם רוצה לקרוא מזמורי תהלים אחר חצות הלילה מותר, ובכל שכן אם קורא לצורך יולדת או חולה. אבל אדם שאינו יודע ללמוד לא גמרא ולא הלכה ולא כיוצא בזה, מותר לו לכתחילה לקרוא תהלים אפילו קודם חצות הלילה, שעדיף לעשות כן מאשר שישב בטל. ויש אומרים שמותר לכל אדם לקרוא תהלים אף בלילה ואין צריך להקפיד בזה. על כן לכתחילה נכון שלא לקרוא תהלים בלילה, והרוצה לקרוא תהלים בלילה יש לו על מה שיסמוך.
ב"שער המצוות" לרבינו האריז''ל מובא : שמקרא הוא בעשיה והלילה עצמו הוא בבחינת עשיה, והכל הוא דינין ואין ראוי לעורר הדינין. אבל בליל שישי יען כי יום הששי מכין לשבת והרחמים מתעוררים בו, לכן יכול לקרוא מקרא אף בלילה. ועוד מובא שביום הששי מתנוצץ קדושת שבת קודש.
בספר "יסוד ושורש העבודה" מביא רבינו אלכסנדר זיסקינד : ותוכל ללמוד פסוק עם פירוש רש''י גם בלילה, כי מה שהזהיר האריז''ל שלא ילמוד אדם פסוק בלילה, אזהרתו על הקורא פסוקים בלא פירוש. לכן יזהר האדם כשלומד פסוק בלילה שלא יאמר כמה תיבות כתוב בלא פירוש, אפילו תיבות המובנים ומורגלים פירושם, כגון: ויאמר ה' אל יהושע וכו', יזהר שלא יאמר אותן בלי פירוש... ובליל שבת ובליל קודש אין צריך להזהר בזה.
ב"אשל אברהם" מביא הגאון מבוטשאטש : שאין שום קפידא על אמירת מזמורי תהלים בלילה לכולי עלמא, כיון שקבע ה' יתברך שאמירת תהלים יהא חשוב כ"נגעים ואהלות", אם כן הרי זה כלימוד משניות והאיסור רק על מקרא בלילה. ובמקום אחר כתוב שאולי אין קפידא כשאומרים בעשרה. עיקר הקפידא היא על לימוד המקרא, ועל ידי זה יש זכות על כל המנהיגים ונוהגים לומר מזמורי תהלים אחר מעריב.
בספרו "אור לי" מביא הגר''ח מדיני : שכל הקפידא דרבינו האריז''ל היא דווקא בחמשה חומשי תורה, אבל בתהלים אין להקפיד ומותר.
בספר "אות הברית" על תהלים הר''ח הפרד''ס מובא : שלצורך שעה יש להנהיג לקרוא ספר התהלים ואין חוששין למה שכתבו בעלי הקבלה ז''ל שאין לקרוא מקרא בלילה. שהרי יעקב אבינו עה''ש היה קורא תהלים בלילה ודוד ומרדכי ע''ה היו קוראים תהלים בלילה.
בשו''ת "ציץ אליעזר" מובא במסקנת דבריו : דשפיר יש להתיר בשופי אמירת תהלים בלילה, בדרך תפילה ותחנונים למַרי נפש ולחלות ולחנן לפני יוצר כל, להוציא ממסגר נפשם או נפש קרוביהם. וכמו כן עוד כמה מהאחרונים להתיר בזה לקרוא תהלים בלילה.
מובא בשם הרש''ש זצ''ל : שלימוד התהלים אינו בכלל אזהרת האריז''ל שליט''א, שלא לקרוא מקרא בלילה.
הרה''ג בן ציון מוצפי שליט''א ראש ישיבת "בני ציון" מביא : (ראה ההסכמה בשלמותה להלן: ב"קבוצות התהלים") "עפ''י המקובלים מותר לקרוא תהלים בלילה לכל מי שאין תורתו אומנותו, או שאין לפניו לימוד אחר. והמון העם הנשים והילדים יכולים לקרוא במשך כל שעות היממה תהלים, וכך כתב: הגאון החיד''א (יוסף אומץ נ''ד וככר לאדן ה, ז), רבנו חיים פלאג'י (הקדמת הכתוב לחיים לכף החיים ל''א, נ''א), הרב אליהו מאני (יין הטוב או''ח נ''ד) והבן איש חי (בא''ח פקודי ז')".
היכן אומרים תהלים?
האומר תהלים מקָדֵש את המקום. לכן, פרט למקומות לא נקיים ומטונפים שבהם צריך להיזהר מאוד לא לומר דברי קדושה בכלל - אומרים תהלים: בבית, בבית הכנסת, ליד הכותל המערבי, ליד קברי צדיקים, בשמחות ולהבדיל בבית אבלים, לעילוי נשמות נפטרים ובבית הקברות, בהמתנה לכל תור, לרופא שיניים וכד', בנסיעה באוטובוס, רכבת וכו'. בזמן הנהיגה אפשר להקשיב לתהלים מוקלטים ולומר ביחד עם הקריין או לחזור על הפסוקים הנאמרים (בנהיגה - כמובן חס וחלילה לא לקרוא תהלים מן הכתב, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם), בטיסה, ואפילו בהליכה (בעל פה כמובן, כדי שיראה את הדרך). אפשר לומר תהלים בעל פה בשעת מלאכת הבישול ועבודות הבית, וכמובן שיש להקפיד שהתבשילים יעלו יפה, כמו גם עבודות הבית, וחס וחלילה מלומר תהלים במקומות לא נקיים!!! ויש לשאול רב פוסק הלכה לגבי נשים אשר מזניחות את כל עבודות הבית, הניקיון, הבישול, הכביסה, הגיהוץ, תשומת הלב לילדים וכו' - ואומרות כל היום רק תהלים. יש למצוא את "שביל הזהב", לדאוג לבית ולחינוך הילדים וכו' ולגבי אמירת תהלים יש לנהוג רק כפי שהרב יפסוק.
אמירת התהלים משרה קדושה על האדם ועל סביבתו, וכמובן מקדש שם שמים ברבים, כאשר קורא תהלים ליד אנשים אחרים. וחשוב שיהיו שגורים בפיו מספר פרקי תהלים שלמד בעל פה לכל עת שירצה לומר. הרבי הרי''צ מליובאויטש היה אומר: שאדם ההולך ברחוב, עליו לשנן פרקי תהלים ומשניות (מה שיודע בעל פה) ואז הוא מקדש בדיבורו ובמחשבותיו את הרחוב. ואם לא, הרצפה צועקת אליו: מי אתה שתדרוך עלי?