על ספר התהילים · התהלים משולבים בכל אורח החיים היהודי
התהלים משולבים בכל אורח החיים היהודי
התהלים של דוד המלך הוכנסו ושולבו ע''י גדולי ישראל של כל הדורות, בכל הזמנים והמועדים, ומקיפים את היהודי בקביעות, ביומיום ובכל אורח חייו החל מלידתו (תהלים ליולדת וכו') ועד רגעיו האחרונים בעולם הזה.
פסוקי תהלים ומזמורי תהלים נמצאים בכל התפילות: שחרית, מנחה וערבית, פסוקי דזמרה, בברכת המזון, בקבלת שבת, בנוסח ה"קידוש", בנוסח קריאת "שמע" שעל המיטה, ב"הלל", ב"סליחות", בתפילת ראש השנה ויום הכיפורים, בהגדה של פסח, בשמחות, במועדים ולהבדיל - בעת צרה, בצער פרטי וכללי שלא יבוא, בהלווית המת שלא נדע, כדי לגרש ממנו המקטרגים והמזיקים, ביום השנה (יורצייט), בתעניות, בתיקון "הכללי" ובתיקונים רבים, בתפילה לרפואת החולה, בחגים, ליד הכותל המערבי, ליד קברי צדיקים ועוד...
היהודי אומר תהלים לפני חתימת עסקה, לפני יציאה לדרך רחוקה, לפני נסיעה ארוכה, לפני דיון משפטי, לפני אישפוז, ניתוח, כשמישהו חולה חס וחלילה, לפני מבחן חשוב... זה נותן ליהודי כח, עידוד ורוגע פנימי.
בקריאת "שמע" שעל המיטה
התהלים משולבים לשמירה בקריאת "שמע" שעל המיטה לפני השינה: "יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן"... ועוד פסוקים מהתהלים.
תהלים בחודש אלול
כל חודש אלול ועד שמיני עצרת מסיימים התפילה בפרק כ''ז בתהלים: "לְדָוִד, יְיָ אוֹרִי וְיִשְׁעִי, מִמִּי אִירָא, יְיָ מָעוֹז חַיַּי, מִמִּי אֶפְחָד"... וכו'.
בליקוטי מוהר''ן מובא: שעיקר הוראת התשובה של דוד המלך על ידי ספר תהלים, שאמר בהתעוררות גדולה מאוד וברוח הקודש, עד שכל אחד ואחד כפי מה שהוא, יכול למצוא עצמו בספר תהלים ולזכות לתשובה על ידי אמירת תהלים. ולכן, בימי אלול עוסקים באמירת תהלים.
בכל יום של ימי החול, מראש חודש אלול ואילך, אחר התפילה אומרים בציבור עשרה מזמורי תהלים שכוחם רב במעלתם ובסגולתם, שהרי הרגיל בתהלים דוחה כל מיני פורעניות ופגעים רעים מעליו ובני ביתו ומשפחתו ומכל בני דורו, ומגלגל עליו ועליהם כל מיני שפע ברכות טובות והצלחות, רחמים וחסדים, ואין לך דבר להגן מפני המזיקים כאמירת "קדיש" על התהלים. (מטה אפרים, הרב יחיאל וידר)
תהלים בליל יום הכיפורים
אחר תפילת ערבית בליל יום הכיפורים, נהגו לומר ארבעה מזמורים ראשונים שבספר תהלים, ובהם סגולה לשמירה מפני טומאת קרי. ורבים נהגו להשלים כל ספר תהלים שכלול בו הכל: שבחים לה' יתברך, התעוררות תשובה ובקשת מחילה וסליחה, והכל חיברן דוד ברוח הקודש, מיד ה' השכיל, והעוסק בהם כעוסק בתפילה וכעוסק בהלכות עמוקות שבתורה, שכך ביקש דוד מלפני הקדוש-ברוך-הוא, כמו שאמרו חז''ל.
תהלים בליל הושענא רבה
רבים נוהגים להיות ערים כל הלילה, ואומרים "תיקון" וקורין במשנה תורה ומשלימים ספר תהלים ומחברים את הלילה והיום בתורה ובתפילה...
תהלים בראש חודש אדר
סגולה גדולה לקרוא ספר תהלים בראש חודש אדר. (ילקוט מעם לועז, תהלים)
תהלים בתענית אסתר
זהו יום מאוד מסוגל לקבלת תפילות עם ישראל, ויאמר תהלים, ויקפיד לומר פרק כ''ב: "לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר". לפי חז''ל: אסתר נקראת "אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר" ("אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר" זה החושך הכבד שאחריו מגיע האור הגדול וזה גם כינוי לגאולת ישראל).
תהלים בחג השבועות
וכן נוהגים לומר תהלים בשבועות, שהוא יום ההילולא של דוד המלך עה''ש (שמחת הרגל).
תהלים לחתן ביום חופתו
מנהג שחתן ביום חופתו מסיים כל התהלים (הנהגת בעל קול ארי' ז''ל).
תהלים לכלה ביום חופתה
באגרות קודש כרך ה' מובא מענה לבקשה: ...על דבר איזה הכנה רוחנית לרגלי חתונתה. הנה לא שמעתי בזה שמועה ברורה, אבל יודע הנני שאומרים כמה וכמה מזמורי תהלים... לכן כששואלים אותי על דבר זה, הנני מורה לכלה לומר את כל התהלים כולו, ביום חתונתה...
בערב ראש חודש
מנהג ירושלים לומר כל ספר תהלים בערב ראש חודש.
תהלים בשבת ויום טוב
מובא באגרות קודש כרך י''א: ...ומנהג בכל תפוצות ישראל להרבות בשבת ויום טוב באמירת תהלים.
תהלים בתענית דיבור תענית דיבור = 65 אלף תעניות !!!
בתהלים "איש מצליח" מובא שתענית דיבור היא מצווה נשגבה לכפרת עוונות, וחשובה ושקולה כנגד שישים וחמש אלף תעניות (צומות)!
בתענית דיבור לא מדברים כל היום אלא רק דברי תורה, וקוראים במשך היום שלוש פעמים את כל ספר התהלים. ומתכוונים להתחרט על המעשים הלא טובים, להתוודות ולהרהר בתשובה שלמה לפני ה' יתברך על חטאים ופשעים, ועל ידי הלימוד החטאים נתקנים ונמחקים. תענית דיבור מועילה לאדם יותר מכל מני תעניות וסיגופים וגם אינה מחלישה את גופו, נמצא שזה טוב לגוף וטוב לנשמה.
מזמורי תהלים לעצירת הגשמים
בסידור ר''י יעבץ, מובאים מזמורי התהלים אשר קוראים לעצירת הגשמים: יז, כה, לב, פו, קג, קה, קח, קכ, קכא, קכג, קכד, קל, קלו, ואחר כך "יהי רצון" מיוחד.
מזמורי תהלים לפי אותיות שמו
ידוע שקריאת התהלים לפי אותיות שמו של האדם כפי שמובא בתהלים מזמור קי''ט, יכולה לפעול פעולות עצומות בשמים ולבטל גזרות ולהעלות את הנשמה של האדם בעולם הזה וגם אחרי 120 שנה גם בעולם הבא, לפתוח ארובות השמים ולבקוע חלוני רקיע, להעלות את תפילתו לפני אבינו שבשמים, ומסוגל רבות לכל צרה שלא תבוא.
זו הסיבה שקוראים מזמור קי''ט עם אותיות שמו (ושם אמו) עבור החולים ולהבדיל עבור הנפטרים באזכרה וכו' כדי להכרית את המקטרגים מעליו, ומעל כל ישראל. לדוגמא: אם שמו יצחק ושם אמו הדסה - יצחק בן הדסה. יקרא בפרק קי''ט את כל הפסוקים המתחילים באותיות: י'צ'ח'ק' ב'נ' ה'ד'ס'ה'.
סגולה שלא ישכח את שמו ליום הדין
בסיום תפילת "שמונה עשרה" ולפני "יהיו לרצון", אומר פסוק (יכול מהתהלים ומכל התנ''ך), המתחיל - באות הראשונה של שמו, ומסתיים - באות האחרונה של שמו, או פסוק אשר שמו מופיע בו. לדוגמא: שולמית. פסוק המתחיל באות ש' ומסתיים באות ת' - שולמית. פסוק כזה מופיע בתהלים קל''ד, א': "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ, הָעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת".
ועל ידי אמירת הפסוק המתחיל באות הראשונה של שמו ומסתיים באות האחרונה של שמו, בכך ממלא האדם את שמו בתוכן רוחני, וביום הדין הנשמה מבינה בִּדברים רוחניים שהם הנשארים לעולם הבא.
כל מילה של קדוּשה בוראת מלאך טוב, ובכל פעם שאומר את הפסוק הוא זוכה להרבות את זכויותיו הרוחניות ואת זכויות כל עם ישראל, שהרי כל ישראל ערבים זה לזה, וכל עם ישראל הם כגוף אחד שלם. ויש באפשרותו של כל יחיד להגדיל את מספר המלאכים הטובים שלו המסנגרים עליו ומגינים עליו, ובכך הוא מגדיל גם את מספר המלאכים המגינים על כל עם ישראל. או אומר פסוק אשר שמו מופיע בו, לדוגמא: שולמית, השם שולמית מופיע בשיר השירים פרק ז', א': "שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ, מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם".
מילים, שמות: אנשים, ספרים, ישובים... הלקוחים כפי הנראה מספר התהלים
גם היום אנו מחוברים לתהלים בחיי היומיום, ואפילו קוראים מפסוקי התהלים - שמות של אנשים, ספרים, בתי חולים, ישובים ועוד. להלן חלק מתוך הדוגמאות הרבות המצויות בספר התהלים:
שמות בתי חולים הלקוחים כפי הנראה מ"תהלים":
"משגב לדך"
"מִשְׂגָּב לַדָּךְ" - בית חולים "משגב לדך" (ליולדות), בירושלים. תהלים ט' י': "וִיהִי יְיָ מִשְׂגָּב לַדָּךְ, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה".
"שערי צדק"
בית חולים "שַׁעֲרֵי צֶדֶק" בירושלים. החולים המתרפאים ב"שערי צדק", יוצאים בריאים ומודים לה' על כך. תהלים קי''ח, י''ט: "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, אָבֹא בָם אוֹדֶה יָ-הּ".
שמות קיבוצים הלקוחים כפי הנראה מ"תהלים":
קיבוץ "אילת השחר"
"אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר" - קיבוץ "אילת השחר" בצפון הארץ, מצפון לצפת. "אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר": ראשית הזריחה, וכינוי לגאולת עם ישראל. תהלים כ''ב, א': "לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד".
קיבוץ "חפץ חיים"
קיבוץ "חָפֵץ חַיִּים" ליד גדרה, המשוייך לתנועת פועלי אגודת ישראל. תהלים ל''ד י''ג-ט''ו: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים , אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב?
קיבוץ "אפיקים"
קיבוץ "אפיקים" בדרום הכנרת. תהלים קכ''ו, ד': "שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ, כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב".
קיבוץ "מרחביה"
קיבוץ "מרחביה" ליד עפולה, ולידו מושב מרחביה.
פרק קי''ח ה': "מִן-הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּ-הּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָ-ה".
שמות ספרים וכינויים של גדולי ישראל הלקוחים כפי הנראה מ"תהלים":
הֶ"חָפֵץ חַיִּים"
זה הוא כינוי לרבי ישראל מאיר הכהן מראדין זי''ע, אשר הספר הראשון שכתב היה "חפץ חיים". הספר פורסם בשנת 1873 ועסק בהלכות לשון הרע ורכילות. את הספר הוציא רבי ישראל מאיר הכהן זי''ע בעילום שם, אך כאשר נודעה זהות המחבר ברבים, החלו לכנותו בשם ספרו "חפץ חיים", כך גם נשאר שמו בפי העם עד היום.
גם היום אנו לומדים מספריו הקדושים, ומפורסמים ספריו בנושא הלכות לשון הרע ו"משנה ברורה" ועוד.
תהלים ל''ד י''ג-ט''ו: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב?" בהמשך מובא: "נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה. סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ". אתה מעוניין לחיות? מעוניין לראות ימים טובים בחייך? - מה הסוד? לנצור את הלשון מרע, להקפיד לדבר בלשון נקיה ולא לדבר לשון הרע, ללמוד הלכות לשון הרע ולהיזהר מלדבר שקרים ומרמה. להתרחק מהרע ולעשות טוב, ולרדוף שלום. "לֹא יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עֹשֵׂה רְמִיָּה, דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי" (תהלים ק''א, ז').
ה"נודע ביהודה"
ה"נוֹדָע בִּיהוּדָה" - הוא הרב יחזקאל הלוי לנדאו, המכונה "הנודע ביהודה" על שם ספרו "הנודע ביהודה" הנחשב לגולת הכותרת בספרות התלמודית ההלכתית.
תהלים ע''ו ב': "נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹקִים, בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ".
ה"ראשית חכמה"
ה"רֵאשִׁית חָכְמָה" - הוא כינוי לרב אליהו משה וידאש, בעל ספר "ראשית חכמה", אשר יצא לאור בצפת, בשנת השל''ה. תהלים קי''א י': "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד". תחילת החכמה היא שתהיה לאדם קודם כל יראת ה'. משלי ד' ז': "רֵאשִׁית חָכְמָה קְנֵה חָכְמָה וּבְכָל קִנְיָנְךָ קְנֵה בִינָה".
ה"אור החיים"
"אוֹר הַחַיִּים" הקדוש - הוא רבי חיים בן עטר זיע''א, אשר נולד בעיר סאלי במרוקו שם גדל (נפטר בירושלים בשנת תק''ג ונטמן בהר הזיתים), ומכונה כך על שם ספרו הידוע "אוֹר הַחַיִּים" על התורה. הבעל שם טוב העיד עליו: שכל דבריו הם על פי רוח הקודש. תהלים נ''ו, י''ד: "כִּי הִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, הֲלֹא רַגְלַי מִדֶּחִי, לְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי אֱלֹקִים בְּאוֹר הַחַיִּים". "אוֹר הַחַיִּים" גם שמות בתי ספר ברחבי הארץ ועוד.
"חוק לישראל"
"חֹק לְיִשְׂרָאֵל" - אלה ספרי קודש הכוללים לימוד תורה, זוהר וכו' ויש שלומדים בהם באופן קבוע בכל יום, ובכך קובעים עתים לתורה. פ''א ד'-ה': "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב".
"כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא" - חובה. הכוונה שישראל חייבים לתקוע בשופר בראש השנה. ומכאן כנראה לקחו את שם הספר "חוק לישראל", שהיהודי חייב לקבוע עתים לתורה (כמו שחייב לתקוע בשופר..), והוא יכול ללמוד ב"חוק לישראל" כל יום.
"יביע אומר" ו"יחוה דעת"
"יַבִּיעַ אֹמֶר" ו"יְחַוֶּה דָּעַת" הינם שניים מספריו של של הרב הגאון רבינו עובדיה יוסף שליט''א.
"יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת" (תהילים י''ט, ג'). "יְחַוֶּה דָּעַת" זה גם שמו של בית מדרש בירושלים.
שמות רחובות הלקוחים כפי הנראה מ"תהלים":
רחוב "איילת השחר" בתל אביב והוד השרון. תהלים כ''ב, א': "לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד".
רחוב "משגב לדך" בירושלים. תהלים ט' י': "וִיהִי יְיָ מִשְׂגָּב לַדָּךְ, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה".
רחוב "שערי צדק" בירושלים. תהלים קי''ח, י''ט: "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, אָבֹא בָם אוֹדֶה יָ-הּ".
רחוב "חפץ חיים" בירושלים, תל אביב, רעננה, רחובות, פתח תקווה, ראש העין, בני ברק. תהלים ל''ד י''ג-ט''ו: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב"?
רחוב "ראשית חכמה" בתל אביב ובירושלים. תהלים קי''א י': "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד".
רחוב "אור החיים" ביפו, הרצליה ובני ברק. תהלים נ''ו, י''ד: "כִּי הִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, הֲלֹא רַגְלַי מִדֶּחִי, לְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי אֱלֹקִים בְּאוֹר הַחַיִּים".
רחוב "ישא ברכה" בירושלים. תהלים כ''ד, ה': "יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹקֵי יִשְׁעוֹ".
רחוב "מרחביה" בתל אביב, פתח תקווה, הרצליה, הוד השרון וגני תקווה. פרק קי''ח ה': "מִן-הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּ-הּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָ-הּ".
רחוב "רוממה" בירושלים, בהרצליה ותל אביב. תהלים קי''ח, ט''ז: "יְמִין יְיָ רוֹמֵמָה, יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל".
רחוב "ראש פינה" בירושלים, תל אביב, רמת גן, פתח תקווה, חולון, הרצליה. תהלים קי''ח, כ''ב: "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה".
שדרות "אפיקים" בגבעתיים. תהלים קכ''ו, ד': "שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ, כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב".
רחוב "מעלות" בחולון (ט''ו "שיר המעלות").
שמות ישובים, שכונות ובתי ספר הלקוחים כפי הנראה מ"תהלים":
שכונת "רוממה" ובי''ס "רוממה"
שכונת "רומֵמָה" בירושלים, בכניסה לירושלים (מכביש מספר 1). בשכונת "רוממה" ממוקם בניין הטלויזיה הישראלית. בית ספר "רוממה" בירושלים. תהלים קי''ח, ט''ז: "יְמִין יְיָ רוֹמֵמָה, יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל".
הישוב "ראש פינה"
הישוב "ראש פינה" בצפון הארץ, צפונית לצפת. תהלים קי''ח, כ''ב: "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה".
מושב "צרופה"
מושב "צרופה" בצפון הארץ. קצת דרומה מעתלית ונווה ים. "צרופה" מלשון צרוף ומזוקק וגם מלשון צֵרוף של אנשים ביחד. תהלים י''ח, ל''א: "הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ, אִמְרַת יְיָ צְרוּפָה"... תהלים קל''ז, ק''מ: "צְרוּפָה אִמְרָתְךָ מְאֹד, וְעַבְדְּךָ אֲהֵבָהּ".
הישוב "מעלות" בצפון הארץ ובי''ס "מעלות"
בית ספר "מעלות" בראשון לציון. תהלים ק''כ, א': "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת"... ועוד (ראה לעי''ל בשמות רחובות).
הישוב "בת עין"
ליד כפר עציון ולא רחוק מבית לחם. שמור אותי כשמירת האישון-הגלגל השחור שבעֵין האדם. כמו שהעין המאפשרת את הראיה היא כל כך חשובה ויקרה מפז. תהילים י''ז, ח': "שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי".
"הבונים"
ישוב בצפון הארץ, קצת לפני עתלית. עם ישראל כאבן אשר בזו לה הבונים-הבנאים, והנה היתה לראש פינה, כלומר: ליסוד הבניין כולו. תהילים קי''ח, כ''ב: "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה".
שמות בנים הלקוחים כפי הנראה מ"תהלים":
אַיָל
הוא שם של בן הלקוח מבעל חיים (בעצם מאַיָלָה). אַיָּל - הוא שם כולל לאַיָּל ואַיָּלָה. רש"י: "כְּאַיָּל תַּעֲרֹג" - דבר הכתוב בזכר ובנקבה. אמרו רבותינו: האַיָּלָה הזאת חסידה שבחיות, וכשהחיות צמאות למים הם מתכנסות אליה שתתלה עיניה למרום. ומה היא עושה? חופרת גומה ומכנסת קרניה לתוכה וגועה, והקב"ה מרחם עליה והתהום מעלה לה מים. תהלים מ''ב, ב': "כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹקִים", כמו האילה המשתוקקת לאפיקי המים, כך נפשי מתשוקקת אליך אלקים.
אֱיָל
הכוונה לכח, אומץ, עוז וחוזק. אֱיָל - הוא גם שם של בן. תהלים פ''ח ד'-ה': "כִּי שָׂבְעָה בְרָעוֹת נַפְשִׁי, וְחַיַּי לִשְׁאוֹל הִגִּיעוּ. נֶחְשַׁבְתִּי עִם יוֹרְדֵי בוֹר, הָיִיתִי כְּגֶבֶר אֵין אֱיָל", נחשבתי לגבר בלי כח. אֱיָלוּתִי - הכוונה לכך: שה' הוא כוחי וחוזקי. תהלים כ''ב, כ': "וְאַתָּה יְיָ אַל תִּרְחָק, אֱיָלוּתִי, לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה".
אוֹרִי
תהלים כ''ז א': "יְיָ אוֹרִי וְיִשְׁעִי - מִמִּי אִירָא? יְיָ מָעוֹז חַיַּי - מִמִּי אֶפְחָד?". "יְיָ אוֹרִי" - הלא ה' מאור לי בעת צרה, אם כן - ממי אירא? (מצודות דוד). "יְיָ אוֹרִי" - ה' הוא האור שלי. "יְיָ מָעוֹז חַיַּי" - ה' הוא החוזק והעוצמה שלי. כל החוזק של חיי בא רק מה', לכן - ממי אפחד?
עוֹז
אומץ, גבורה, העזה, כח, שבח, הלל, מחסה, מבצר, מגן, פאר, הוד, הדר. תהילים פ''ד, ו': "אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם".
שמות בנות הלקוחים כפי הנראה מ"תהלים":
אַיֶלֶת, ואַיֶּלֶת הַשַּׁחַר
"אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר": שם של בת (נקבה) בימינו, כוכב הבוקר, ראשית הזריחה. כינוי לאסתר המלכה, כינוי לגאולת עם ישראל אשר תתחיל להאיר בסיום החושך הכבד (בסיום הצרות הקשות - יזרח אור הגאולה). תהלים כ''ב, א': "לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד".
אַיָלָה
אַיָלָה היא נקבת האַיָּל. "כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם", תהלים מ''ב, ב'.
אַיָלָה (כשם בעל החיים) - זה הוא שם מאוד קדוש. אַיָלָה הוא שם הכולל בתוכו פעמיים את שם ה': א-ל, י-ה. כמו כן השם: אֵלִיָה. אַיָלָה הוא גם כינוי לשכינה הקדושה.
בַת צִיּוֹן
בת ציון - שם של בת. תהלים ט', ט''ו: "לְמַעַן אֲסַפְּרָה כָּל תְּהִלָּתֶיךָ בְּשַׁעֲרֵי בַת צִיּוֹן, אָגִילָה בִּישׁוּעָתֶךָ".
תְהִלָה
תהלים ל''ג, א': "רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה"... תהלים מ', ד': "וַיִּתֵּן בְּפִי שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּה לֵאלֹקֵינוּ"... תהלים ס''ה, ב': "לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה"... תהלים ק', ד': "בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה"... תהלים קי''ט, קע''א: "תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה"... תהלים קמ''ה, א': "תְּהִלָּה לְדָוִד, אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹקַי הַמֶּלֶךְ"... תהלים קמ''ז, א': "הַלְלוּיָ-הּ כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹקֵינוּ, כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה"... תהלים קמ''ח, י''ד: "וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו"...
"תְהִלָה" הוא גם שם ספרו של הסופר הישראלי ש. י. עגנון ע''ה, חתן פרס נובל לספרות. הספר מתאר את "תְהִלָה" גיבורת הספר הזקנה והצדקנית... קרוב לודאי ששמה של הגיבורה: "תהלה" לקוח מהתהלים.
אוֹדֶה-יָ-ה (אוֹדֶיָ-ה)
אודי-ה הוא שם של בת. תהלים קי''ח, י''ט: "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, אָבֹא בָם אוֹדֶה יָ-הּ, זֶה הַשַּׁעַר לַייָ, צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ"...
שם בנק משכנתאות הלקוח כפי הנראה מ"תהלים":
בנק "טפחות"
בנק "טפחות" למשכנתאות - משלמים את המשכנתא בכל חודש טפח (קצת) ועוד טפח (ועוד קצת, בתשלומים, עד אשר אחרי הרבה טפחות הדירה שלנו). תהלים ל''ט, ה'-ו': הוֹדִיעֵנִי יְיָ קִצִּי, וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא, אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי. הִנֵּה טְפָחוֹת נָתַתָּה יָמַי, וְחֶלְדִּי כְאַיִן נֶגְדֶּךָ"... "טְפָחוֹת נָתַתָּה יָמַי" - נתת לי את חיָי באופן מוגבל, כמה טפחות (טפחים) וזהו. טפח ועוד טפח והחיים נגמרים. טפח - זהו סמל לדבר קטן ומועט, טפח זו גם - מידת אורך: ברוחב כף היד.
הנה מדדת את יָמָי במידה מוגבלת של טפחות (החיים קצרים יחסית), "וְחֶלְדִּי" - וקיומי בעולם הזה, הוא "כְאַיִן נֶגְדֶּךָ" - חיי האדם הם כה אפסיים, כאַין וכאפס לעומת נצחיות הבורא, אשר היה, הווה ויהיה לנצח נצחים. תוחלת חיי האדם היא בדרך כלל 70 שנה ובמקרה הטוב 80 שנה, אשר חולפים במהירות: "יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן, כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה" (תהלים צ', י').
ברכה הלקוחה מ"תהלים":
"יֹסֵף יְיָ עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם. בְּרוּכִים אַתֶּם לַייָ"... - ברכה מקובלת לברך את הציבור ע''י רבנים, לברך את בני המשפחה וכו' וגם כנגד עין הרע. תהלים קט'''ו, י''ד-ט''ו: "יֹסֵף יְיָ עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם. בְּרוּכִים אַתֶּם לַייָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ".
שם כלי טַיִס הלקוח כפי הנראה מ"תהלים":
מַסוק
מַסוק - הליקופטר, כלי טייס שנוסֵק לשמים (ממריא, עולה, מתרומם למעלה). קרוב לודאי שמקור המילה "מסוק" הוא מספר התהלים. תהלים קל''ט, ז'-ח': "אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ, וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח. אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה"... אין אפשרות לברוח מהקדוש-ברוך-הוא או להסתתר מפניו, כיון שה' נמצא בכל מקום, כבודו מלא עולם. אפילו אם הייתי יכול לנסוק - להתרומם ולעלות לשמים (וזה מה שהמסוק עושה - הוא נוסק לשמים), הרי גם שם נמצא הקדוש-ברוך-הוא ובכל מקום.
שיר ישראלי וריקוד-עם הלקוח מ"תהלים":
"הנה מה טוב ומה נעים"
"הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" - השיר המפורסם וגם ריקוד עַם ישראלי, המוכר מזה עשרות שנים לילדים ומבוגרים כאחד: "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד"... הוא למעשה פסוק תהלים אשר הולחן בימינו! תהלים קל''ג, א': "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים, שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד".
כמה טוב וכמה נעים כאשר כל ישראל מאוחדים, ויושבים ביחד תחת מלכות אחת. מובא בזוהר הקדוש שהמילה "גם" (גם יחד) באה לרבות את השכינה הקדושה, המצטרפת אל הציבור הנמצא באחדות.