דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים
שבת · פרק תשיעי
ע"ב המאור ד"ה אמר רבה במשא כ"ע לא פליגי כו' ולשנא דיקא דמתיבתא כך היא כו' וה"ק דין ע"ז כדין נכרי ונכרית הן והיסטן ואבן מסמא שלהן ומשמשיה הן ולא היסטן כו' כצ"ל:
שם כיון דתנא ליה מגע נכרי ונכרית למה לי' למתני הן ה"ל למתני מגע נכרי ונכרית והיסטן או נכרי ונכרית מגען והיסטן לפי שהמגע לשון יחיד הוא או לא לתני מגע כלל ולתני נכרי ונכרית היסטן כו' כצ"ל:
שם ואנן פרישנא לה בלישנא דברייתא כו' כצ"ל:
דף לח המאור ד"ה מנין לערוגה כו' וקא ינקי זרעי מהדדי כשמזיז העפר מן הזרעים לגבולין כצ"ל:
דף לז ברש"י ד"ה חכך דשיראי פה היה סה"ד ואחריו ד"ה כולהו סכנתא לאוכלן סה"ד כצ"ל: