אור ברסלב
דבש תמר - ב (ריף) שבת › פרק ששה עשר

דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים

שבת · פרק ששה עשר

פרק חמשה עשר

דף מו בר"נ ד"ה ואע"פ שכתובים בכל לשון וכו' אכתובים קאי ולא אנביאים נ"ל מפני שמצינו ביונתן בן עוזיאל שאמרו תרגום כו' כצ"ל:

דף מז ברי"ף שאפילו אדם רודף אחריו להרגו ונחש רץ אחריו להכישו כו' כצ"ל:

ר"נ ד"ה הגליונין כו' וספרי מינין הרי הן כגליונין נ"ב פרש"י שלא נכתב עליהם מעולם:

ע"ב שה"ג ואומר לאחרים נ"ב אין כאן מקומו אלא לקמן במתניתין ולובש כל מה שיכול ללבוש וכו':

דף מח ברי"ף כל מי שמענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים כצ"ל כמו בגמ' וברא"ש:

ע"ב רש"י ד"ה מכתף ועייל כו' ובגדי חופש ומגדים כו' כצ"ל:

דף מט בר"נ ד"ה גמ' בבא להציל כו' וכיון דבחד זימנא מציל מה לי פורתא מה לי טובא כו':

בשה"ג תוס' והרא"ש כתבו כו' בחצר ומבוי הסמוכים לר"ה וגם אינם מקורים דדמו לר"ה אבל לבית חבירו כו' כצ"ל:

שם ד"ה איכא פלוגתא כו' דגבי ספרים פסק דאין מצילין אלא למבוי שאינו מפולש כו' כצ"ל:

מלחמות ד"ה אמר הכותב ע"כ שתקתי מכל זה הענין כו' כו' וכן ההוא דאמר ר' אבא החופר גומא בשבת ואינו צריך אלא לעפרה פטור עליה אפילו לר' יהודה דאמר כל מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב כו' כצ"ל:

דף נ רי"ף הוו מסקי ליה זוזי בי ריש גלותא אייתיהו קא מצערו ליה כו' כצ"ל:

ר"נ ד"ה כאותן של בית אביך כו' אינה באה זהב אינה באה ככר ואימא נמי באה זהב באה קנים אינה באה זהב אינה באה קנים ההוא פמוט מקרי כו' כצ"ל:

שה"ג ד"ה ואם אמירה לעכו"ם שבות כו' דבכל מקום שיש קצת חולי או צורך הרבה או מפני מצוה מותר לומר לעכו"ם לעשות דבר שאין כו' כצ"ל:

דף נב המאור תוספתא מדוכה כו' בפ' חבית שנשברה דף קמ"ו כתב ששובר אדם את החבית ומטלטל את הסיף לחתוך בדרוסות כו' נ"ב ע"ש ד"ה אלא בדרוסות:

דף נד מלחמות ד"ה אמר הכותב אני רואה הטעם מפורש כו' בעובדי שריתא וארדבא ע"ש גי' הערוך שם בסמים משום תורת כלי התירו בו ולא במתקן בלבד כצ"ל:

תוכן העניינים

דבש תמר - ב (ריף)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה