דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים
שבועות · פרק שני
דף ב ע"ב חא"ש מהר"ם ד"ה ובמרדכי וכו' נ"ב כל בר בי רב דחד יומא רואה כי פי' המרדכי אינו שוה כלל להני פירושים שמביא הר"נ ולמען לא ישאר המהר"ם מוקשה נ"ל דלא כהלין כתבא היה כתב ידו הגדולה של המהר"מ ז"ל ונשתבש לשונו ע"י המעתיקים ודבריו צריכין תיקון ופירוש ונ"ל שכן צ"ל גם הוא כתב פי' אחר מזה דמשמע שם אפילו וכו' ופי' כמו שכתב הר"נ פי' אחר מרש"י בשם אחרים כתב גם המרדכי פי' אחר אף מזה שמביא הר"נ בשם אחרים ומה דחק למרדכי לפרש פי' אחר ע"ז כותב המהר"ם משום דמשמע שם בגמ' אפילו שאינו סמוך דקתני סתם ואם יש לה וסת תולה בוסתה:
דף ג ע"ב רי"ף אין לי אלא מופלג מנדתה יום אחד מנין שנים וג' וד' חמשה וכו' נ"ב פירוש כתב הר"נ וכמובן אין לי אלא מופלג מנדתה יום אחד היינו שלא ראתה יום ראשון שאחר ז' ימי נדה אלא ביום השני שהוא התשיעי ולפ"ז כ"כ פי' מנין שלא ראתה שני ימים אחר ז' ימי נדה אלא ביום השלישי וכן ג' ד' ה' ו' ז' ח' ט' י' כולם סכום ימים שלא ראתה בהם אלא ביום המחרת וכשאומר עשרה פירושו עשרה ימים אחר ימי נדה לא ראתה אלא ביום אחד עשר ומה זה דתני ומנין לרבות אחד עשר הלא אם לא ראתה כל הי"א ימים אשר אחר שבעת ימי נדה וראתה ביום י"ב נדה היא אלא על כרחך מונה הברייתא הימים שראתה בהם ופירוש מנין לרבות י"א שראתה ביום י"א וכן ממנו ולמעלה י' ט' ח' ז' ו' ה' ד' ג' שראתה ביום ג' אחר ז' ימי נדות א"כ שני בכדי נסבה כי שני שראתה בשני ולא ביום א' כבר מרבה מאו כי תזוב (תוס' ריש עמוד האחרון מגמ' נדה):
רש"י ד"ה יכול בין סמוכים בין מפוזרים סה"ד אע"ג שהם מבחוץ נ"ב מוקשה הלשון מאד מאין הוא מושאל ואיך נופל על המדובר ונלע"ד האי אע"ג קאי אלמטה אע"ג שהם מבחוץ פי' הדמים שראתה בינתים אין לחוש להם שמא יצא מן המקור בג' ימים זה אחר זה ושהה בפרוזדור שהוא כמו יצא לחוץ בשלשה ימים דאז ודאי צריכה ז' נקיים להאי ריאה אלא אפילו ידענו שהריאה היה מבחוץ ולא לפנים והיא רק אחת דהיינו שראתה כחרדל כמו שכתב הר"נ לקמן מ"מ צריכה אחר אחד לכולן:
דף ה ע"ב רש"י ד"ה שני גרדיים משער האשפות אם עונת גשמים הוא אם יש בו מעט מים בבור ישבור:
דף ז ר"נ ד"ה דבר תורה רובו ומקפיד עליו חוצץ. כותית מעוברת שנתגיירה בנה אינו צריך טבילה ואמרינן עלה ואמאי וכי תימא מדרבי יצחק: