אור ברסלב
דבש תמר - ב (ריף) קידושין › פרק ראשון

דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים

קידושין · פרק ראשון

קידושין

דף א שלה"ג נשאל להרא"ש כו' וכששמעה השליכה המעות ואמרה איני רוצה להתקדש כו' כצ"ל:

חדושי א"ש תימה אי מקשינן אשה לשדה כו' והשתא אתי שפיר נמי דלא גמרינן שטר משדה דאי גמרינן לה משדה לא הוי בפחות משוה פרוטה:

ע"ב בא"ד ואשה אינה נקנית בהם כיון שאין בהם תורת כסף וכסף דוקא אמר רחמנא כו' כצ"ל:

ר"נ ד"ה ותנא מייתי לה מהכא כי יקח וכו' ובגמ' נ"ב דף ד' ע"ב מצרכינן הני תרי קראי כו':

דף ב המאור הקטן אמר אביי המקדש במלוה אינה מקודשת כו' ואי מלוה להוצאה ניתנה במאי קני אלמא לא קני ש"מ כצ"ל:

דף ג ע"ב ר"נ ד"ה וגרסינן תו התם דרש רבה בר כו' משמע דקיימא לן דמקודשת משום דרב יוסף בר חמא ור' זירא ס"ל דתפסי כו' כצ"ל:

שם ד"ה וגרסינן תו התם אתמר חציה שפחה כו' רב יוסף בר חמא אמר רב נחמן פקעי כו' כצ"ל:

שם והויא כקטן שנולד רבי זירא אמר רב נחמן כו' דעד עכשיו הבא עליה באשם ואפילו מזיד כו' כצ"ל:

שם וכיון דלית לן אכרעותא רעותא בין רב יוסף בר חמא ורבי זירא נקטינן דספיקא הוא כו' כצ"ל:

שם שאינה יכולה למאן מדבריהם אע"פ שלא בעל ולמאי כו' כצ"ל:

דף ד מד"ה בעמוד הקודם ודברים שצריכין שומא כו' אבל אחרים אומרים נ"ב והמה הועוד י"מ שמובא בתוס' ד"ה והלכתא אך כפי פירושו עדיין לא מתורץ שפיר למה לא אמרו והלכתא כרבה ויהיה מובן בין כל"ק בין כל"ב דפליגי בתרתי לפי דברי הר"נ אבל לפענ"ד נראה מפשט דברי הועוד י"מ שלא היה לפניהם הגי' א"ד בכל דהו נמי פליגי רק א"ד בכל דהו פליגי אבל בחמשין ושוה חמשין מודה רבה דצריך שומא והכל ניחא:

שם ד"ה גרסי' בגמ' תניא עגל זה לפדיון בני כו' ונראה ה"ה למי שדרכו להתייקר באיזה חפץ שנותן בו לפעמים דמים הללו כו' כצ"ל:

דף ה ד"ה וכתב עוד דבתך מקודשת לי לאו דוקא כו' אי אמר לה הרי את מקודשת לי היא מקודשת וראיה לדבר כו' כצ"ל:

ע"ב ר"נ ד"ה ואותבינן עלייהו דרבא ורבינא מדתניא אין כותבין כו' והיינו כרב פפא ורב שרביא דבעי' דעת מקנה וה"ה דבעי נמי דעת בעל כו' כצ"ל:

מלחמת אמר הכותב עד שהוא תמה על רבינו אלפסי יתמה על רש"י ז"ל שפי' לא נתנו ליכתב שלא נתנו חכמים כתיבה לדבר שאם כתבו כו' נ"ב מרש"י שלפנינו נראה כפירוש המאור ע"ש כתובות ק"ב ע"א ניתנו לכתוב לא ניתנו:

שם בא"ד אפשר שהתנתה עמו לכתוב ואין פקחותן אלא מכל זמן שאת עמי להוציא אינה עמן שעיקר משנתנו לכך נשנית כו' כצ"ל:

דף ו ר"נ ד"ה אמרי ליה רבנן לרב חסדא אמרי איכא סהדי באודות כו' פי' גבי בנתיה דמר שמואל אמר הכי בפרק האשה שנתארמלה דאשתביין ואסיקינהו לארעא דישראל אוקמן לשבויינהו מאבראי ועיילי לבי מדרשא דר' חנינא כו' כצ"ל:

דף ז שלה"ג כתב הרא"ש על כי ראיתי באשכנז שרגילין לקדש בטבעת שאולה כו' ואני אומר אם השאילו לו הטבעת לזמן ידוע ונתן לו רשות להשאילה לאחר וקידש את האשה והודיעה שהיא שאולה בידו עד זמן פלוני ומסרו לה שהיא מקודשת בהנאת שימוש וקישוט שתוכל להתקשט בו עד זמן פלוני ושמין אם יש כו' כצ"ל:

ע"ב הר"נ ד"ה גרסי' תו בגמ' המוכר בית בבתי ערי חומה כו' א"ל ממדרשו של ר"ש נשמע שלוה וגואל וגואל לחצאין דתניא וכו' כצ"ל:

דף ט ע"ב ר"נ המשך מעל"ד מתני' בהמה גסה נקנית במסירה כו' ורבנן דפליגי עליה ואמרי זו וזו כלומר דקה וגסה במשיכה כדאיתא בגמ' סבירא להו דבהמה דקה אין דרכה להגביהה ולפיכך נקנית במשיכה ובהמה גסה נמי אין דינה כדברים הכבדים ונקנים במשיכה כצ"ל:

דף י ר"נ ד"ה הרי מכירה ונתינה כו' מפני רעתה דניחא ליה למוכר דליקני ליה שטרא ללוקח כי היכי דלא מצי למהדר ביה כצ"ל:

רש"י ד"ה רב אשי אמר מתניתא בנותן מתנה איירי כו' כצ"ל:

ע"ב שלה"ג כתב הרא"ש ה"ג ברוב ספרים כו' וכתב ר' שמעי' וכן כתב הריב"ן (נ"ב ע' ק"נ סי' ל"ה ד"ה וכן כתב הריב"ן) דיש לדקדק משמועה זו דאין מועיל קנין סודר שלא בפני הקונה מדלא הקנה לו בחליפין ע"י אחר כו' וכן הגיה רש"י בפירוש כתב ידו כו' כצ"ל:

שם ד"ה כתב הטור אם היה בשכירות כו' וכתב מיימ' דה"ה נמי אם היה של מתנה קונה בחזקה א' מהן את כולן אבל א"א הרא"ש כתב דמתנה הוי כמו מכר ולא במעות ולא קנה אח כולן אא"כ שאמר לו החזיק באחד וקנה את כולן ולפי זה אינו קונה בחזקת שדה אחד כו' כצ"ל:

דף יב ע"ב ר"נ ד"ה להשיאו אשה כו' הא קמ"ל נותן לה מידי ולבשייה ונכסייה כצ"ל (גמ'):

שם וגרסינן בגמ' עלה דהא אמר רב יוסף כו' וכי תימא א"כ היכי קאמר לא מיחו הודו הל"ל כיון כו' כצ"ל:

דף יג ע"ב לשון ריא"ז והאב שמחל על כבודו כו' וכן הרב שמחל על כבודו כבודו מחול כו' ואעפ"כ כשרבו מושיט לו בידו ראוי להדרו לעמוד מפניו כצ"ל:

שם כתב סמ"ג כל שיבה כו' דאמר והדרת פני זקן זה שקנה חכמה אפילו יניק וחכים ולא כת"ק דמצריך שיבה וחכימה כו' כצ"ל:

דף יד רי"ף איסי בן יהודה אומר מפני שיבה תקום אפי' כל שיבה במשמע אמר ר' יוחנן הלכה כאיסי בן יהודה כצ"ל (גמ' ורא"ש):

עוד בדף י"ג ע"ב בר"נ וכדתנן בערכין פ' המקדיש שדהו כמה אדם רוצה ליתן בשור זה להקריבו עולה אף ע"פ שאין רשאי כו' כצ"ל:

שה"ג כתב מיימ' תלמיד היושב לפני רבו תמיד אינו רשאי לעמוד מפניו אלא שחרית וערבית כו' והם דברי רבי אייבו כו' כצ"ל:

ע"ב ר"נ ד"ה ומה מפני לומדיה עומדין מפניה לא כל שכן והא דאמרינן במסכת מכות כמה טפשאי שאר אינשי כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

דבש תמר - ב (ריף)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה