דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים
פסחים · פרק ראשון
דף קלא ברי"ף ברש"י ד"ה ת"ל לא ימצא כו' לא יראה לך שאור בכל גבולך וכו' נ"ב בפרשת ראה וכתיב לא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור וגו' נ"ב בפ' בא:
שם ד"ה ואין לי אלא בבתים כלומר אם נאמר זה נ"ב שבעת ימים:
ע"ב ברי"ף בהמת ארנונא פטורה מן הבכורה (ואע"ג דמצי מסלק ליה בזוזי) הב"ח מוחק זה והמדפיס שיבש הגהתו שכתב הא"י והוא דמצי מסלק ליה בזוזי והוא טעות דמוכח וצ"ל והוא דלא מצי והיינו הך אית ספרים שמביא תוס' והר"נ:
ר"נ ד"ה גרסינן בגמ' ת"ר עכו"ם הנכנס לחצרו של ישראל כו' זהו דרך פרש"י ז"ל נ"ב פי' כוונתו אבל הלשון ברש"י אינן כן:
ד"ה חמצו:
של נכרי המופקד אצלו כו' שאמרו דמותר להשהותו עושה לו מחיצה כצ"ל:
שלה"ג ד"ה כתב הרא"ש ובתוספתא קתני כו' הכא בדעת הנכרי היא תלויה נ"ב בתמיה הישראל נותן לו חלקו בע"כ (ק"נ):
תא"ש ד"ה ר"ל למה אמרו בזה כו' וגי' הרא"ש לעיסת ארנונא שהיא חייבת בחלה נ"ב וכן הגמ"י מוחק אינה:
דף קלג ר"נ ד"ה הא לא ראה קרי כו' הלכך לדידן בתר דבטליה לטבילה דב"ק אפילו הני נמי רשאין לברך כצ"ל:
חא"ש ד"ה ר"ל שהר"נ כתב במתניתין כו' ת"ר חורי הבית כו' היה לו להקדים ואח"כ יכתוב כו' כצ"ל:
מדף י"ד בגמ' עד פרק כל שעה אין לרי"ף דין ודברים ומדפיסי ווילנא העתיקו דברי בעל המאור מדפין הנ"ל בדף ג' מהרי"ף ד"ה אמר רב יהודה אמר רב ידים קודם גזירת כלים נשנו כו' אמר רבא והא תרוייהו בו ביום גזרו דתנן כו' ואע"פ שלא גזרו מספק כלים הנמצאים אלא מטומאת משקין יש לומר כו' כצ"ל: