דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים
עירובין · פרק ראשון
דף פט כיצד ממעטו נותן עליו קורה מעשרים אמה ולמטה נ"ב הק"נ גורס ולמעלה ע"ש:
הרר"י ד"ה והרחב מעשר אמות כו' צורת הפתח הוא עמוד מכאן ועמוד מכאן ומגיעין עד הקורה נ"ב מהרמ"ז מגיה אע"פ שאין מגיעין עד הקורה ונכון כי כן פסקו לקמן יא ע"ב הלכה כרב נחמן אין צריכין ליגע:
בפירושו על המשנה סה"ד ששה הללו עצבות כצ"ל והגהות מא"י בזה משובש:
חדושי א"ש ד"ה ותימא כו' והשתא יקשה דהיכי קאמר בגמ' נ"ב פי' הרי"ף קאמר בגמ' אשר אחר המשנה שם וכ"פ הרמב"ם שבת פי"ז הל' ט"ז וז"ל מבוי שהיה גבהו מן הארץ עד קרקעות קורה כ' אמה ועובי הקורה למעלה מכ' כשר ע"כ וכצ"ל כאן ואחר כל דברי רא"ש ע' בחדושי מהרמ"ז ומתורץ:
שם וכ"כ מ"מ וז"ל וכ"פ ז"ל דכל וכו' כצ"ל:
דף צ בהרר"י ד"ה והלכתא כרב דק"ל כו' סה"ד וכענין זה אמרינן בפ' מי שהוציאוהו בחצר כו' גוים או רוח רעה נמחק ונ"ב מי שהוציאוהו לבד די כי אין פרק דומה לו בכל הש"ס ומה לנו עוד לסמן גוים ורוח רעה:
שם ד"ה וההוא מבוי עקום דהוי בנהרדעא כלומר כצ"ל בתמיה נמחק כי אין לו שחר:
שם ד"ה מבוי שנפרץ סה"ד כיון דנפרצה חצר כנגדו נראה כמבוי המפולש לרה"ר כצ"ל דהוה ליה למותר ויתר כנטול דמי ונמחק:
לשון ריא"ז ד"ה וכן מבוי כו' הרי פרצת רה"ר אוסרת המבוי והחצר מותרת ואם לא היתה פרצת רה"ר מכוונת כנגד פרצת המבוי אין פרצת רה"ר אוסרתה כצ"ל:
ע"ב ברש"י ד"ה שצידו אחד ארוך ונמשך כותלו לרה"ר יותר מכותל השני אם עודף זה פחות מד' אמות כצ"ל:
ד"ה ד' אמות אינו מניח כו' סה"ד הכותל הקצר ומניחה כצ"ל:
בהרר"י ד"ה ואם יש באלכסון יותר מעשר לפי שהוא רחב תשע אמות ומחצה ואע"פ שאין בכותל הארוך עודף על הקצר אלא ארבע אמות פחות רבע אמה יהיה באלכסון רבע אמה יותר מעשר אמות כצ"ל (והוא מדויק ע"פ מדידה) ומה שכתב עוד דכל אמתא בריבוע וכו' אינו ענין להכא כי אין כאן רבוע אך לראי' שתמיד אלכסון יותר על הריבוע והכל לפי אורך ורוחב וכאן האלכסון עודף על האורך שלשה רבעי אמה:
שלטי הגבורים ד"ה מיי' פסק כרבא סה"ד וכתב הראב"ד ז"ל דבצ"ה מודה רבא כו' כצ"ל:
שם ד"ה צורת פתח מתרת כו' וכן אם היו על גביו כמין קיני של עופות כו' כצ"ל:
המאור ד"ה וזה שכתב הרי"ף מותר להשתמש תחת הקורה כו' כדמפרש נ"ב דף ט"ו:
דף צא בשלטי הגבורים ד"ה וכן צריכין שיהיה להן היכר ציר כו' ועל זה תמהתי למה לא נאמר דלא אמר ולא כלום קאי כו' כצ"ל:
שם דמה שאמר אח"כ לא אמר ולא כלום קאי עלה כו' כצ"ל:
שם ופי' אשכחינהו רב אחא בריה דרבא לתלמידי דרב אשי אמר להו תני מר מידי בצ"ה כו' כצ"ל:
ע"ב בשלטי הגבורים ד"ה ר"מ פסק דמבוי פחות מד' כצ"ל והוא רבינו מאיר מרוטינבורג ע' טור שס"ג:
רש"י שם ד"ה אבל עשר אינו צריך כלום שהרי יש שיור מכאן ומכאן כצ"ל:
דף צב רש"י ד"ה היו אחת למעלה כו' אלא שהאחת מעמודיה גבוהין משל חברתה ע"כ היא גבוה ממנה כצ"ל רבינו יהונתן:
הרר"י ד"ה היתה אחת כו' שהאחת מעמודיה גבוה כו' כצ"ל:
שם ד"ה ר' יוסי אומר רחבן שלשה כו' צריך שלא יהיה בין זה לזה כמלואו ומוקמי' לה כמלואו כו' כצ"ל:
שלה"ג ד"ה כתב הרשב"א שקורה שהיא משוכה למטה עשרה טפחים פסולה כצ"ל ע' רא"ש וק"נ:
ע"ב בהרר"י ד"ה מקיפין שלשה חבלים כלומר כו' דכל עומד שהוא פחות מג' אין בו כח לעמוד כנגד הפרוץ שבשני צדדיו או למעלה ולמטה ממנו ועוד שהרי פרוץ מרובה על העומד הוא ע"כ כצ"ל:
שם ד"ה ארבעה דברים פוטרין במחנה כו' ולא חיישינן לגזל בין שהם עצים יבשין שמצאו כו' כצ"ל:
דף צג דרש רב נחמן משום רבינו ומנו שמואל כצ"ל כמו שמגיה הב"ח וכן מגיה הרא"ש וכן ראיתי בס"א בגמ':
שם חצר שתשמישה לאויר ושאינה מוקפת כו' כן מגיה הב"ח והם שני דברים וסר תלונת הרר"י:
בהרר"י ד"ה והפירוש שקבלנו מרבינו כו' כגון אלו הבורגנין והן יושבי צריפין וכן עשויין בשתי או בערב אע"פ שהן עשויין כשאר כל בתים כיון שאין תשמישן לדירה בית סאתים מותר כו' כצ"ל: