אור ברסלב
דבש תמר - ב (ריף) עירובין › פרק עשירי

דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים

עירובין · פרק עשירי

פרק תשיעי

דף קכב הרר"י גמ' ד"ה ושקעה עליו חמה כו' ואי מינטרן מחמת גנבי בבית הסמוך לחומה כו' כצ"ל:

המלחמת כתב בספר המאור כתב הרב אלפסי ז"ל בחדשות מ"ט וכו' אמרי הכותב אבל דעת רבינו ז"ל נוטה ללישנא קמא כו' ולא פליגא אוקימתא דרבא אמתניתא דאבוה דשמואל ולא ראה כו' כצ"ל:

דף קסג רש"י ד"ה ומן הצינור מ"מ כו' משום דבעי למיתני מן הצינור מ"מ דאי למעלה מיו"ד כו' כצ"ל:

הרר"י ד"ה וכן בגת כו' דהיינו קודם שירד לבור ויקפה נ"ב פי' ויסור החרצנים והזגין שעל היין הרר"י ד"ה קולט כו' וי"ל כיון שדרך כל מזחילה וצינור להיות נמוכין מן הגג הרבה נ"ב פי' אותו צד הנמוך:

ע"ב רי"ף אבל אשפה של יחיד שעשויה לפנות לא דחיישינן כצ"ל כמו ברא"ש:

הרר"י ד"ה וכן אשפה כו' שהרי כל היום משליכין זה וזה שופכיהן כו' כצ"ל:

דף קכד רש"י ד"ה וחדקין שבפרצה חבילות קוצים שהתקינם לסתום בהם פרצה:

ע"ב רי"ף הולך אדם אצל פטם הרגיל אצלו ואומר לו תן כצ"ל:

רש"י ד"ה וכן לא יעמוד כו' ורחב ארבעה כגון מפתח חנות מונח על גבו ויטול שם המפתח ויפתח בו פתח החנות והמנעול גבוה כצ"ל:

ד"ה אא"כ עשו לו מחיצה ויעמוד בתוכה ויפתח כצ"ל:

ד"ה אסורות מכאן ומכאן כו' שמא יביאנו אצלו לר"ה או לכרמלית סה"ד כצ"ל:

ד"ה למחר פותח כו' דרך אויר האיסקופה סה"ד ואח"כ מתחיל ד"ה ומניחו במנעול:

הרר"י מתני' לא יעמוד אדם כו' שמא יכנס המפתח אצלו וכן כו' כצ"ל:

שם ויפתח בה מנעול החנות כצ"ל:

ד"ה אא"כ עשו לו מחיצה ויעמוד בתוכה ובין אסיפא ובין ארישא קאי נ"ב לענ"ד קשה א"כ משמע שר"מ מקפיד דוקא שיהא האדם והפתח ברה"י א"כ למה תני שני בבות ליתני רק הבבא השנית ע"כ נראה שר"מ מקפיד רק שיהא האדם והפתח ברשות אחד אם ברה"י או ברה"י ע"כ שפיר מחלק לשני בבות לא יעמוד אדם ברה"י ויפתח ברה"ר אלא אם כן יעמוד גם האדם ברה"ר ברה"ר ויפתח ברה"י אא"כ יעמוד גם האדם ברה"י ע"כ נכון פרש"י אא"כ עשה לו מחיצה ויעמוד בתוכה ויהי' הוא ויפתח ברה"י ואסיפא קאי כי אם קאי גם על הרישא קשיא היינו סיפא שם וליטול מפתח ויפתח המנעול שמא ימשוך כו' כצ"ל:

דף קכה ברי"ף דהות מחזקת ארדבא כצ"ל נ"ב פי' חצי לתך (ערוך):

שם והוו שקלי לה בי עשרה כו' נ"ב בגמ' הגי' שרי מר שמואל למישרייה אדשא כז' והרא"ש מעתיק לשון הרי"ף:

רש"י מתני' נגר כו' נ"ב ריגעל (ערוך):

שם ד"ה אבל פירשה ע"ג קרקע דברי הכל אסור להחזירה כצ"ל:

ד"ה ואם בתחלה שלא היתה קשורה לו מבעוד יום או כהן זה לא סילק אותה לצורך עבודה כו' כצ"ל גם בהרר"י:

דף קכז רי"ף והגלגל נתון עליו ומשם מספיקין מים לכל העזרה כצ"ל וכן איתא שם במשנה אחרונה וכן מעתיק הרר"י:

הרר"י ד"ה בוזקין מלח כו' מכתתין ומפזרין מלח כצ"ל:

שם ד"ה בור הגולה הוא בעזרה כמו ששנינו בסוף מדות לשכת הגולה שם היה בור הגולה קבוע והגלגל נתון עליו כו' כצ"ל:

שלה"ג לשון ריא"ז ד"ה בד"א בתבן שאינו מבטלו אם הוא צריך לו מסלקו או ללבן לבנים או להסקה אבל כו' כצ"ל:

ע"ב ברי"ף כהקיר בור מימיה נ"ב בור קרי וכ"א בגמ' ביר:

שם חנו עליה ונביאים שביניהן התירו להן:

שם מתני' שרץ שנמצא במקדש כהן מוציאו בהימיינו שלא לשהות את הטומאה דברי ר' יוחנן בן ברוקה ר' יהודה אומר בצבת כו' כצ"ל כמו בגמ' ומשניות ואין לומר שגי' אחרת היה להרי"ף כי הרמב"ם כתב ביד החזקה בית הבחירה פ"ג ה"כ כל מקום שחייבים על זדונו כרת ועל שגגתו קרבן אם נמצאת שם טומאה בשבת מוציאין אותה ושאר המקומות כופין עליו כלי עד אחר שבת וכשהן מוציאין אין מוציאין אותה אלא בפשוטי כלי עץ ע"כ ובפי' המשנה כתב והלכה כר"ע והלכה כר' יהודה הרי פוסק כר' יהודה בצבת של עץ ובודאי לא שמע בשם רבו דרבו הרי"ף ז"ל גי' אחרת ש"מ שברי"ף וכן ברא"ש שיבשו המעתיקים או המדפיסים והפכו דברי ר"י בריב"ב ודברי ריב"ב בר"י:

רש"י ד"ה לאשוויי גומות להכין דרך א לגלגול האגוז סה"ד נ"ב האגוז הוא לפרש"י בגמ' לפי הגי' שם:

סליקא מסכתא דעירובין יהי רצון כו':

תוכן העניינים

דבש תמר - ב (ריף)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה