אור ברסלב
דבש תמר - ב (ריף) סוכה › פרק שלישי

דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים

סוכה · פרק שלישי

פרק שני

דף טז ר"נ ד"ה לפניו כו' והצלעות מחוברות בה מכאן ומכאן ואף הלולב העלין מכאן ומכאן כו' כצ"ל:

ברי"ף אבל אי הוי ביה טפי מהאי שיעורא כשר כו' כצ"ל:

ע"ב ש ד"ה תלתא טרפי כו' שלש עלין בקן אחד כו' כצ"ל:

שלשה בדי עלין שלשה בדין ולכל בד כו' כצ"ל:

ד"ה ובראש כל אחד שיהא עלין הלחים בראשי כו' כצ"ל:

דף טז ע"ב רש"י ד"ה כמושים נ"ב ברי"ף ליתא כמושים אך כך רגיל המעתיק זה פעם בפעם להעתיק רש"י שבגמ' שאין כלל הד"ה ברי"ף וכזאת יזדמן עוד לאלפים ולא אעורר אך תזכור:

דף יז בר"נ תניא ד' מינים שבלולב וכו' ולפיכך כתב הרמב"ם ז"ל בפרק שביעי מהלכות לולב שאם רצה להוסיף בהדס או בערבה כו' נ"ב עיין שם הל' ז' בכ"מ:

שם ד"ה פרי עץ הדר כו' דהכי משמע פרי עץ שהעץ כפרי בטעם שוה כצ"ל ונ"ב הדר אני מוחק כאן כי מהדר לא משמע כלל רק מפרי עץ וכן רש"י בגמ' ריש דף ל"ה אינו מעתיק בד"ה רק עץ פרי ומפרש ע"ז כלשון הר"ן:

ע"ב רש"י ד"ה נטל בוכנתו כו' אבל רבינו יצחק הלוי תני שניהם בזנב (ופירושם של שניהם אינם דומים לפי' רב אלפסי ז"ל) ולא כמו שפירש רב אלפס כצ"ל:

דף יח רש"י ד"ה שיירו בית יד מתחת לאגד שלא יקחנו במקום אגדו קסבר וכו' כצ"ל:

ע"ב ברי"ף מניח שתי הלחם על שני הכבשים על פי' סמוך וה"ה שני הכבשים על הלחם כי בקרא כתיב שני הכבשים על הלחם וכתיב נמי הלחם על שני הכבשים ולמען שלא יהא סתירה אמר רבי מנחות דף ס"ב ע"א שפירוש על בסמוך וכן פסק הרמב"ם:

שם ומניח ידיו תחתיהם כצ"ל כי שם ס"א במשנה איתא ומניח שתי ידיו למטן:

דף יט רש"י ד"ה הוא אומר הללו עבדי ה' כו' כצ"ל:

ע"ב רש"י ד"ה כופל בה דברים מאנא והלאה נמי כופל כצ"ל:

שם ד"ה ויעבר את הכושי כו' כצ"ל:

דף כ ר"נ ושמעינן משמעתין דמתנה ע"מ להחזיר נותנה לחבירו וחבירו לחבירו ואפילו כמה דכל שחוזרת לבסוף לבעלים סגי כו' נ"ב משמע מדברי הר"נ אפילו נתנו לאחד אשר לפניו מתנה ע"מ להחזיר יכול האחד זה שקיבל האתרוג ליתן לאחר ואחר לאחר אפי' כמה אם שאלו האחרים לא היו כלל לפני עיני הנותן ולא היה דעתו עליהם כלל כל שחוזרת לבסוף לבעלים סגי ותמוהים בעיני דבריו הלא תוס' כתב דעתו של ר"ג היה שיצא כולם ואח"כ יחזירוהו וכן כתב הרא"ש בזה הלשון כן היתה המתנה שכל אחד יתנהו לחבירו ויחזירהו לבסוף הרי מפורש בדבריהם שצריך דוקא שיהיה דעת הנותן גם על האחרים שיקבלו מן הראשון לצאת בו בשעת שנותן לראשון אבל מה נאמר מה נדבר אחר שדעתי קצרה ליישב ואחר אשר גם עורכי שלחננו העלו כלשון הר"נ הטור והב"י בש"ע אין להרהר אחריהם:

ע"ב בר"נ ד"ה ומדפרכינן כיון דאגבהיה נפיק ביה כו' ואפשר דאביי קבלה מיניה כו' כצ"ל ונ"ב כן איתא בתוס':

סליקו להו וחליף ואזיל פרק לולב הגזול סליק פ' ג':

תוכן העניינים

דבש תמר - ב (ריף)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה