אור ברסלב
דבש תמר - ב (ריף) נדרים › פרק חמישי

דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים

נדרים · פרק חמישי

פרק ראשון

נ"י ד"ה היה אחד מהם וכו' ולא חבירו מודר הנאה ממנו כו' כופין הנודר למכור חלקו והא אתאן לת"ק:

ד"ה היינו דכופין דאמרינן התם עבדת לן קמייתא ועברא עלך תניינא ועברא עלך:

הריטב"א ד"ה היה אחד מהם מודר הנאה מחבירו סמוך לסה"ד ככולהו שאר גדרים דעלמא:

דף טו הריטב"א שורה ח' מסוף העמוד למעלה פשיטא דאיתסר בהו אבל לא בשכבר רמב"ן בדבר של אותה העיר אמודרין קאי:

שם כך שניהם אסורין לגדל בהמה דקה כן איתא בתוספתא בהם ליתא שם:

ע"ב נ"י ד"ה בחייו ובמותו. ומיהא לשון נותן כלשון ולא נתן נ"ב בגמ' ובמשניות ויחזיר לבניו וכו' ובזה נוח יותר לפרש כפי' הנ"י וגם יש לפרש כמו שמפרש אצל ונפרעים מהם שהוא ע"פ ב"ד כן יש לפרש ויחזיר לבניו ע"פ ב"ד:

שם אלא ודאי כדאמרן וכלשון הרמב"ם ז"ל:

הריטב"א שורה ד' בית זה אסר איסור עולם:

דף טז הריטב"א שורה ב' כשנתן לו ממעות שבידו או מככרו:

ע"ב רמב"ן כילכוד אנא טעים ליה וכה כן נ"ב ע' ק"נ ק"ח ותמצא על הירושלמי פי':

נ"י ד"ה גמ' ורמינהו כו' דהוה ליה למשרי ומפרקינן דבאתריה קרו ליה קומא דחלבא (קודם לד"ה הנ"ל) ד"ה מן הקום מותר בחלב עד סה"ד נ"ב וכן כתב הר"נ וע"ש בהגהה:

דף יז הריטב"א ד"ה הנודר מן היין. וליכא אלא טעמו:

ד"ה גמ' בעי רמי בר חמא. כי קא מבעיא ליה בשאני טועם וליכא לפרושי:

ע"ב הריטב"א ד"ה כתב רבינו ז"ל וכבר איפריק בהך קושיא:

בא"ד והיינו דאמרי ודאי נקט חטין בחטין:

שם שורה ה' משורות הרחבות דאיהו לא מטעמא דקס"ד:

שורה ו' כילא נ"ב פי' מדה:

שורה י' כיון דלא חשיב באנפי נפשיה:

שורה י"ג וליסרו הכא בהא כי היכא:

שורה ב' מן האחרונה שבעמוד למעלה בקדירה של מקפה והוי בכלל מקפה:

דף יח הריטב"א שורה ב' החטים אסור לכוס ומותר לאפות:

שם שורה ז' מחמי פתא נקטה ומימר:

סליק פירקא:

תוכן העניינים

דבש תמר - ב (ריף)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה