אור ברסלב
דבש תמר - ב (ריף) כתובות › פרק תשיעי

דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים

כתובות · פרק תשיעי

פרק שמיני

דף מא מתני' הכותב כו' ר' יהודה אומר לעולם הוא אוכל פירות ופירי פירותיהן עד כו' בגמ' ובמשניות הגי' לעולם אוכל פירי פירות וכן הוא לקמן הפיסקא ברי"ף אך מהרמב"ם שמביא הר"נ לקמן דסבר אף שאין הבעל אוכל הפירות יכול לכוף אשתו שתמכור הפירות וליקח בהן קרקע וסמך עצמו על התוספתא כמובא הכל לקמן בהר"נ ע"ש ובטח קיבל זאת הרמב"ם מרבו דרבו הרי"ף ובזה אפשר לקיים הגי' שברי"ף לפנינו כיון שאין רשות לאשה לקבל הפירות לעצמה רק למכור וליקח קרקע הוי שפיר כאילו הבעל אוכל גם הפירות וזה הוא כונת הרי"ף שהכניס זה הדין בדברי ר' יהודה לעולם הוא אוכל פירות ופירי פירותיהן כיון שמעכב הפירות כדי לאכול פירותיהן הוי כאלו אוכל גם הפירות עצמן וע' תוס' ב"ק פ"ח ע"ב ד"ה באושא התקינו:

שם במשנה עד עולם השני הוא שיבוש במשניות ובגמ' ליתא ובתוס' ד"ה דין ודברים מוכח דלא היה במשנה מעולם ע"ש גם הרא"ש מעתיק דברי תוס' כהווייתן ע"כ צריך להיות במשנה כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן בחייך ובמותך כו':

ע"ב ר"נ ד"ה קנו מידו מהו כו' וה"ה בנשואות דמהני לפירות אם קנו מידו נ"ב פי' אף לפירות וכש"כ אם מכרה ונתנה קיים:

דף מב המאור ד"ה רשב"ג אומר אם מתה יירשנה סה"ד לא בכתובת הבעל לאשתו אמר אלא בכתיבת האב לבתו וכנותן מתנה ע"מ להחזיר כצ"ל:

ר"נ ד"ה ולית הלכתא כוותיה דקיי"ל כו' והרמב"ן תירץ בשם רבו לדעת ר"ח ז"ל כו' שאינו מתנה עמה שלא יירשנה אלא יורשה ומתנה דיחזיר לה ירושתה כו' כצ"ל:

ע"ב רי"ף והאמר ריש לקיש הגודרות אין להן חזקה שאני התם נ"ב הרא"ש מעתיק הכי ובגמ' איתא שאני תורא דמסירה לרועה:

רש"י הוו מסקי ביה כו' נ"ב רש"י בגמ' נושים בו:

ר"נ ד"ה אין להם חזקה אין המחזיק יכול לומר כו' י"ל דאי איכא ראה נ"ב פי' דאיכא אינשי שראו תורא בבית הבע"ח:

דף מג ע"ב רי"ף השתא דאמור רבנן קים לי בגויה מלתא היא כגון אבא מרי ברי כצ"ל כן מעתיק הרא"ש וכן צ"ל בגמ' כי לא מצינו בן לרב פפא אבא מר אלא אבא מרי בר פפא איתא בהדרן בכל סיום מסכתא:

דף מה ע"ב רי"ף כגון לוה ולוה נ"ב פי' באופן אחר לא מפני שיוצאין ביום אחד אלא כגון וכו':

שם ברי"ף וממילא הדרי תרין גמרי לחד טעמא דבהודאות והלואות חולקין נ"ב וכיון דהדרי תרי גירי דחולקין למה פוסק הרי"ף שנותנין לבע"ח ע' ר"נ שמתרץ:

שם רי"ף ושנינן התם ליכא למיקם עלה דמלתא נ"ב פי' אצל שני שטרות שלא יתודע לעולם אבל זה אומר של אבותי יכול להיות שיתוודע ברור של איזה אבות היה השדה:

שם רי"ף ושנינן התם איכא דררא דממונא למר ואיכא דררא דממונא למר נ"ב אצל המחליף והמוכר דררא דממונא לבעל הפרה קודם החילוף ולבעל החמור אחר החליפין וכן למוכר שפחתו קודם המכירה וללוקח אחר המכירה וכן אם ילדו בשעת הקנין ואין אדם יכול לעמוד עליו אם היה נקרא נולד קודם הקנין או אחר הקנין יש לשניהם דררא דממונא:

שם רי"ף הכא אי דמר לאו דמר פי' אצל השדה אם של אבותיו של זה אינה של אבותיו של אחר:

שם רי"ף שמעינן דשני שטרות היוצאים ביום אחד דאמר שמואל שודא דדייני ליכא דררא דממונא למר ודררא דממונא למר אלא אי דמר לאו דמר נ"ב כי מיירי בשני שטרי מתנה על קרקע אחת ואם היה מיירי בשטרי הודאות והלואות איכא לשניהם דררא דממונא:

שלה"ג מעל"ד אבל אם אין ללוה מעות כו' ואם אין לו אלא קרקע ובא ליתנו לו ואמר המלוה איני רוצה אותה ואיני מבקש עתה ממך כלום אלא אמתין עד שיהא לך מעות בס"י אין סיום בזה מה דינו וטוב עשו מדפיסי ווילנא שסיימו הדין עמו וכן מסיים בטור הדין עם המלוה דכל זמן שאינו תובע חובו אינו חייב ליקח דבר שאינו חפץ בו וישמור שטרו עד שיהיה לו מעות כמו שהלוהו דמצי אמר ליה אלו היו המעות בידי לא קניתי קרקע כי איני צריך לו ועתה בשביל שמעותי אצלך תכופני ליקח בהם קרקע בתמיה עכ"ל ח"מ סי' ע"ד:

דף מו רי"ף ועוד דלא קתני הכא הנושאת והנותנת בתוך הבית כשתובעת כתובתה הגה' ד"ת מוחזקה נ"ב ע' ק"נ:

ע"ב ר"נ ד"ה אבל יורשין משביעין וכו' אוקימנא במסכת שבועות כשמתה היא תחלה נ"ב אחר הגירושין:

דף מז ע"ב מלחמת ד"ה אמר הכותב אכתוב בכאן מה שכתב ר"ח כו' ולא מצינו שיפה כח הלקוחות מן היתומים והלקוחות י"ל כו' כצ"ל:

דף מח ע"ב רי"ף ועוד הא מקשינן בערכין כו' ופרקינן התם כדאמרינן טעמא כו' כצ"ל:

שם וסמכי להו בהא מלתא כו' ונפרעין מן האדם שלא בפניו אמר רב ירמיה כשהריבית אוכלת בו כו' כצ"ל:

ר"נ ד"ה לא שנו דכי משתבעי שקלי ל"ב פי' לא שנו דכי משתבעי דוקא שקלי אבל לא משתבעי לא שקלי אלא שאמרו וכו' אבל אמרו וכו' כאמרו וכו' ואף דלא משתבעי שקלי בלא שבועה:

דף מט ר"נ ד"ה כתובתה קיימת שכתב לה מאתים כשהוא קטן כו' ואפילו שבעל לאחר שהגדיל כו' נ"ב פי' ובעולה בעל ואין לה אלא מנה מ"מ אמרינן על מנת כתובה ראשונה שהיא מאתים קיימה לפיכך תני כו':

שה"ג ד"ה סמ"ג כתב בשם ר"י כו' ובמקום שאין כותבין כתובה והביא הוא עדים שכתב לה כתובה כתב הרמב"ם שדינו כמקום שכותבין ואינה גובה בלא כתובה כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

דבש תמר - ב (ריף)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה