אור ברסלב
דבש תמר - ב (ריף) כתובות › פרק שני

דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים

כתובות · פרק שני

פרק ראשון

דף ו שלה"ג אפילו אם אומרים כו' אין להאמינם וכתב הרא"ש בתשובה כו' כצ"ל:

דף ז רי"ף אמאי תרי ותרי נינהו אלא אמר רב נחמן כצ"ל:

רש"י ד"ה משטר אחר שקראו עליו ערער כו' עד סה"ד נ"ב לשונו כאן כמו בגמ' ולפי גי' שבגמ':

ר"נ ד"ה אין מקיימין את השטר כו' דוקא משתי שדות כלומר שאם עדים הללו חתומים על שני שטרות אחרים שהן מכר שתי שדות כו' כצ"ל:

ע"ב מלחמת כתוב בספר המאור וכיון דרוב נשים בתולות נישאות כי לא אתו עדים מאי הוה פי' ז"ל לרב כו' כצ"ל:

דף ח ר"נ ד"ה גובה מנכסים בני חורין כו' ולא מצי א"ל הכא שטרך בידי מאי בעי שכן דעת הגאונים ז"ל בהוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו נ"ב הכא חיישינן שמא יתבענו בע"פ וזה יאמר האמת להד"ם ואח"כ יוציא הלה את הכת"י ותו לא מהימן לומר פרעתי שכל האומר לא לויתי וכו' (מהר"מ שי"ף):

שלה"ג ד"ה מתוך הירושלמי מוכיח כו' ואם אינן זוכרים ההלואה אף על ידי ראיית השטר כו' כצ"ל:

חא"ש מהר"ם ומיהו אם בא אחד מן השוק כו' העתק מתוך פרישת נ"י בפ' חזקת הבתים ברי"ף דף קפ"ד ע"ב ובגמ' דף נ"ז:

ע"ב רי"ף אמר רב פפא האי אשרתא דדייני דכתיבא מקמי דניחוו סהדי חתימות ידייהו פסול כו' כצ"ל כן איתא בגמ' כ"א דניחוו סהדי אחתימות כו' וכן מגיה הב"ח ברי"ף ולקמן בפ' הכותב איתא דנחווי ובגיטין דלסהדי אבל דליחזי אין שייך כאן כלל ובטח כי המשבש הראשון היה בהרי"ף ואחריו שיבשו גם ברש"י ור"נ כי גם הרא"ש אשר מעתיק תמיד דברי הרי"ף כלשונו מעתיק כאן דמחוי סהדי אחתימות וכו' ומעשה ידיו מגיד תרגומו ועובדי ידוי מחוין:

דף ט ע"ב אמר לן רבנא אשי לקיומי ואמינן ליה לרבנא אשי כו' כצ"ל:

דף י ר"נ ד"ה עד אומר נתגרשה מדקאמר האי לישנא ש"מ כו' נ"ב פי' מדקאמר תרוייהו בא"א קמסהדי:

המאור לעיל דף ט' אמר רב הונא אמר רב ג' שישבו לקיים את השטר כו' לפי שספקו נולד עמו מה שא"כ בעירר דגזלנותא שהוא פסול הבא לו לאחר מכאן הלכך אמרינן ביה אוקי תרי לבהדי תרי ואוקי גברא אחזקה דכשרות דמעיקרא והם ה"נ אמרי אי בערר דפגם משפחה כו' כצ"ל:

דף יא מתני' ב' נשים כו' וכן שני אנשים זה אומר כהן אני וזה אומר כהן אני אין נאמנין ובזמן שהן מעידין זה את זה הרי אלו נאמנים כצ"ל כן איתא במשנה במשניות ובגמ' וכן מעתיק הרא"ש מסתמא היה ברי"ף אשר לפניו ג"כ כן:

ר"נ ד"ה רבי יהודה אומר אין מעלין לכהונה ע"פ עד אחד אפילו היכא דליכא למיחש לגומלין וכש"כ בההיא גונא דקאמר ת"ק ואם העידו כו' דאיכא למיחש לגומלין. אבל במקום שאין עוררין מעלין היכא דליכא גומלין כצ"ל כמו ברש"י:

ע"ב ר"נ גמ' פרכינן בגמ' על דמתני' כו' אמר רב יהודה אמר שמואל כשמשמרות רואות זו את זו אי אפשר דלא נימא פורתא א"ר לוי דמהדר ליה למתא כו' כצ"ל:

דף יב רי"ף ואם היה כהן לא תדור עמו במבוי אם היה כפר קטן זה היה מעשה כו' כצ"ל:

ר"נ ד"ה רב הונא אמר נגודי מנגדינן להו כו' דבמערבא כי מחייב צורבא מרבנן מימנו אנגדא ולא מימנו אשמתא כצ"ל:

ע"ב חא"ש מהר"ם א' דבריו תמוהים דאי כדמוקים לה כו' כגון תרומת דגן תירוש ויצהר כיון דהוי כעין דאורייתא בזמן המקדש מעלין ממנה ליוחסין כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

דבש תמר - ב (ריף)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה