דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים
כתובות · פרק רביעי
דף טו ע"ב שלה"ג ד"ה כתב הטור ואם הראשון של מכר כו' רואים אם יש בו שום יפוי כח אחר דשייך במתנה ולא במכר כגון לענין דרך דק"ל מוכר בע"ר מוכר ונותן בעין יפה נותן כו' כצ"ל:
דף טז רש"י ד"ה אבל היכא דאישתני גופה כגון בגרה לא חידש כך פירש רש"י ועיין פירוש האלפס שאינו כן ודוקא עכ"ל לשון המפרש אשר בשם רש"י על הרי"ף יקרא כי כך הוא תוכן מעשיו שמעתיק דברי רש"י שבגמ' בספר הרי"ף והנה כאן צריך לשונו תיקון וכך אומר ועיין פירוש האלפס סה"ד ומה שכתב ודוקא צ"ל ודוק וקאי על סה"ד שמסיים וע' פ' האלפס ודוק ואח"כ מתחיל ד"ה שאינו שברי"ף הד"ת מוחק המפרש הזה אינו מוחקו אלא מוסיף עליו תיבה לפרשו שאינו כן כמו שהוציא הבעל שם רע אלא שקר הוא וז"ל הגמ' נמצא ששם רע אינו שם רע ע"כ ובזה אין מקום לדברי מהר"ם שמביא חא"ש כי באמת מפורש ברי"ף כרש"י ולא כתב שום מגיה שאינו כן אך נשתבש וסמכו שאינו כן לפירוש האלפס והנכון כמו שכתבתי שכוונתו לדברי הר"נ במ"ש ועיין פירוש האלפס ודוק כי מרש"י נתבררו דברי הרי"ף כמש"כ הר"נ:
דף יז ר"נ ד"ה גרסינן בגמ' כתב לה פירות כסות וכלים שיבואו עמה כצ"ל:
שם ד"ה ובגמ' איכא תנאי דסברי מזונות דאורייתא דתניא שארה אלו מזונות כו' וראב"י פליג כו' נ"ב ע' תוס' ד"ה ראב"י שכתבו בשם רשב"ם שגם ראב"י סבר מזונות דאורייתא:
ע"ב לשון ריא"ז ד"ה הכותב לבתו כו' ומתה בעודה ארוסה אין הבעל יורש כצ"ל:
דף יח ע"ב המאור ד"ה אמר אביי אלמנה לכ"ג כו' ויכול הוא שיאמר אי אפשי באשה נדרנית וכמורדת היא כצ"ל:
ר"נ גרסינן בגמ' רב זן מחטי דעלייה נראה שלא היה לפני הר"נ בתוך הרי"ף:
שם ר"נ ד"ה גנובי ליסטים אינן כשביות כו' והני דאמרי דאינן כשבויות אין הבעל חייב לפדותן כו' כצ"ל:
דף יט ר"נ ד"ה מפני תקון העולם כו' אי הויא טעמא משום דוחקא דציבורא או משום דלא לגרבו והכא כצ"ל (ערוך ערך גרב רויבען):
שלה"ג והא דיבם לא אכיל כו' נ"ב משמע שכן גירסתו כמו שמעתיק הרי"ף ומהרי"ף בסמוך שכתב תדע דהא תנן וכו' נראה שצ"ל יתומים כגי' הגמ' וכן מגיה הב"ח כאן אין היתומים חייבין:
דף כ ר"נ ד"ה וקא פסקי רבנן כו' והנגיד ז"ל פירשה כו' דכיון דמפסדי מזוני משום לתא דארוס אית לה מן הארוס או דלמא לא שנא כצ"ל:
ע"ב ר"נ ד"ה וגרסי' תו התם כו' כלומר שנשארו לפרוע מפורנה פירוש שפש לה אצל היתומים עוד מפרעון כתובתה (ק"נ):
ע"ב שלה"ג ד"ה והרא"ש הוציא דין זה כו' רב אלפס לא הביא לשון הגמ' אמר רב נחמן אמר שמואל תבעוה כו' כצ"ל:
בא"ד אמר רב חסדא זינתה אין לה מזונות אמר רב יוסף כחלא ופרכסא אין לה מזונות כצ"ל:
דף א רב כהנא מתני' וכן בלקוט פי' בלקוט נמי פליגי רב ושמואל ומנח ביה סימנא פי' רב היה מנת סימנא על דבריו וטוב יותר הלשון שבגמ' בקיצור יתמא וארמלתא שלח ופוק הפשט בגדיה וצא (רש"י גמ'):