דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים
כתובות · פרק אחד עשר
דף נה שה"ג ד"ה כתב סמ"ג בשם מיימון כו' עד סמוך לסה"ד ואני אומר שאם היו היורשין קטנים כו' כצ"ל:
שם ד"ה כתב הרמב"ם צ"ל הרשב"ם וכן בתוך הדיבור וכתב עוד הרשב"ם ואם אינה ניזונית כצ"ל:
ע"ב וקשיא לן הא דגרסינן לקמן ההיא איתתא דתפרה בכתובתה כסא דכספא קתבעה מזוני אתיא לקמיה דרבא כו' כצ"ל:
ר"נ ד"ה אמר רבינא לא אמרן אלא למזוני כו' נראה לי דכי אמרינן לכתובה מפקינן מינה דוקא במטלטלי דמכל מקום מחסרי גוביינא אבל במעות לא שהרי כבר נפרעה וכ"ת אם כן וכן דאמרינן בדיסקא מלאה מעות נ"ב פי' איך מביא ראיה ממעות על מטלטלין ומשני היינו טעמא דמביא ממעות על מעות דר' אלעזר דאמר כו':
רי"ף אי נמי כאן בפרוצה כאן בצנועה כ"א בגמ' ונכון כדי להקדים גם בזה בת שתי שנים לבת שלש:
דף נו רש"י ארמלתא דזבין שדה יתומים למזונות או לכתובה וכתבה ללוקח אחריות כצ"ל:
שלה"ג וכתב בעל העיטור ומסתבר דוקא קרקע שאינו ראוי למכור דבר מועט אבל מטלטלין כו' כצ"ל:
בא"ד וכל זה אינו אלא כשהיא מוכרת אז לא הרשוה למכור אלא כו' כצ"ל:
דף נז רש"י ד"ה וחכמים אומרים מוכרת היא לכתובתה אפילו לפרקים אעפ"כ מוכרת בינתים קרקעות למזונות כו' כצ"ל:
ר"נ ד"ה מוכרת שלא בב"ד צריכה שבועה יש מפרשים כו' ואין מקבלים עדים אלא בפני בעל דין והכא ביתומים קטנים עסקינן כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה רשב"ג עד קיים מחקתי וצ"ל הד"ה מן עד שיהא באונאה וכן הוא ברש"י בגמ' ואין לו מקום כאן אחר ד"ה לעולם ע"כ מחקתיו:
דף נח ר"נ ד"ה לכרגא פרש"י ז"ל לפרוע כו' אלא לכתובת אשה ומשום חינא נ"ב פי' הא דמגבינן כתובת אשה מיתמי הוא משום חינא:
ע"ב רי"ף ואף על גב דכי חשיב מר ליומי דהכרזה נ"ב ע"ש ערכין כ"ב ע"א להבין מר מאי בעי הכא:
שם מרימר אגבי כתובה לגרושה מנכסי דיתמי כצ"ל כמו דאיתא שם בגמ' ערכין ולמותר מה שמוכיח הר"נ מדאמר לאשה ש"מ דבגרושה מדבר כיון דלפנינו מפורש לגרושה ובשנים קדמוניות נראה היתה הגי' שם לאשה:
דף נט מעשה ובא לפני רבי יצחק נפחא באנטוכיא ואמר לא שנו נ"ב דב"ד יורדין לנכסי אדם שלא בפניו אלא וכו' אבל ב"ח ימתין עד שיחזיר (רש"י):
ע"ב רש"י ד"ה קנסוהו רבנן הפכו את הדבר לעקור מהן תורת נישואין כו' כצ"ל:
בא"ד שקלא להו כו' עד סה"ד נ"ב בגמ' הוא רש"י בפני עצמה ד"ה אי דאיתנהו אידי ואידי שקלא שהרי היא מוציאה מדעת ועל איילונית קאי ושפיר:
דף ס ר"נ ד"ה ואי דליתנהו כו' עד סה"ד אבל שנפרש ולא בלאות דאיילונית ודשניה בהפך גמור אינו מחוור נ"ב ובמשנה פרש"י ד"ה ולא בלאות שחקי בגדים שהביאה לו בשומא ולבשן הוא אינו מחזירן לה ביציאתה ע"כ הרי שמפרש ולא בלאות נצ"ב: