דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים
יבמות · פרק שלישי
ארבעה אחין כו' גמ' הכא במאי עסקינן דנפלו בזה אחר זה כצ"ל:
בעל המאור דף ח' ע"ב ורבא פליג אתריצתא דר' ירמיה וס"ל כרב אשי:
דף ח ברי"ף ג' אחין ב' מהן נשואין שתי אחיות ואחד נשוי נכרית כו' עשה בה מאמר ומת נכרית חולצת ולא מתייבמת נ"ב הציון אות ב' שנרשם לעיל לשלה"ג צריך להיות כאן על עשה בה מאמר אותו שנשוי נכרית.
ע"ב חא"ש ד"ה מלשון הרי"ף כו' אבל אם כנס אותה מותרת הנכרית להתייבם דמפקע הזיקה:
מלחמות בהמשך מעל"ד הא אמרינן בפרק החולץ דכיון דבשעת שהותרה לא חזיא לא מקרי יבמה שהותרה כו' כצ"ל:
דף ט שה"ג ד"ה סמ"ג כתב בשם ר"י כו' וכן יראה מדברי מיימון שכתב כו' אבל מד"ס חותכים דיני ממונות כצ"ל:
ע"ב נ"י ד"ה ומקצתו חליץ כו' ויאמרו דהא בחליצה זו אין איסור אלא שיאמרו שעשינו חליצה בכדי כצ"ל:
שה"ג מעל"ד פלוני העיד אותי עליו כו' כצ"ל:
דף י חדא"ש מהר"נ שפירא ד"ה לשון חבטא מצינו כו' כלומר שסידרו סדר דברים בעלמא כצ"ל: