דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים
גיטין · פרק ששי
דף כח שלה"ג ד"ה שליח קבלה כו' יושיב הבעל בית דין כשרים שאין קרובים זה לזה ולא לבעל ולא לאשה כו' כצ"ל:
בא"ד ובלא שום תנאי ככל הכתיב למעלה ושטר וחתימתה הוא מאתי ובעבור שהכל אמת כו' כצ"ל:
ע"ב רי"ף ת"ר התקבל לי גיטי ואשתו אמרה התקבל לי גיטי והוא אומר הולך ותן לה זכי לה והתקבל לה רצה להחזיר לא יחזיר רבי נתן אומר הולך ותן לה רצה להחזיר יחזיר זכי לה והתקבל לה כו' כצ"ל:
דף כט רש"י ד"ה האשה שאמרה התקבל לי גיטי והוא חוזר ואומר התקבלתי צריכה לפנינו להביא שתי כיתי עדים שנים שיאמרו בפנינו אמרה לו לקבלו ושנים שיאמרו כצ"ל:
שלה"ג לשון ריא"ז ד"ה שליח לקבלה צריך שני כיתי עדים כו' ור"ת אומר כו' הואיל והגט יוצא מתחת יד השליח נאמן לומר שהבעל נתנו לו לגירושין ואני אומר כו' וצריך עדים שהבעל נתנו לו לגירושין כב"ה כצ"ל:
ע"ב רש"י ד"ה ואפילו הן כו' שהשנים שאמרו בפנינו אמרה הן עצמן ראו כשקבלו או אחד כו' כצ"ל:
דף ל ר"נ ד"ה קבל למה לי כו' דאמרינן בפרק השולח אמר רבה לא צריכא אלא לר' אלעזר כו' כצ"ל וכן צריך להיות בחידושי א"ש ד"ה וזה לשון דרך תמים:
שם בר"נ בא"ד ולקמן בפ' המגרש תנן במילתיה דר"א גופיה שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תקון העולם אלא ודאי הכא מיירי בשאין עדים חותמין בו אבל אם עדים חותמין בו כשר:
קרע למה לי פי' לא לקרעיה ולא לבעי עדים שיעידו שראו שקרעיה ומפרקינן בשעת הגזירה שנו כצ"ל:
דף לא ר"נ ד"ה הגיעו לעונת נדרים כו' לפיכך נדחק הרמב"ן ז"ל ופי' דהא דאמרינן וכנגדו בקטנה חולצת בעונת נדרים של קטן היא דהיינו שנת שלש עשרה וקטנה שהגיע לפרק כזה גדולה היא כו' כצ"ל:
ע"ב ר"נ ד"ה גרסי' בגמ' האומר לשלוחו צא וערב לי כו' ואינהו נמי לא אמרו קפידא אלא גבי אשה דהתם ניחא לה דתתזיל ולא בדוכתא אחרינא כצ"ל:
מלחמות ד"ה אמר הכותב אבל צריכין אנו לחוש לדברי רבינו ז"ל כו' עד סמוך לסה"ד וזו שאמר רבא ביבמות עד שתגיע לעונת הנדרים לדבריו דרבי יוסי קאמר כו' כצ"ל:
דף לב ע"ב ר"נ ד"ה וליחוש שמא שד הוא כו' רבי אסא בשם רבי חנינא הדא דתימא בשדה אבל בעיר אפילו לא ראו בבואה של אדם והא תנינן מי שהיה מושלך בבור ומתרץ ר' יוחנן והם שראו בבואה של אדם כו' כצ"ל:
שם ד"ה גמ' ממשה לסתור כו' עד סמוך לסה"ד אם לאלתר נפל כותבין ונותנין בעוד נשמתו בו אני אומר מעצמו נפל ואם לאחר זמן אין כותבין ונותנין אני אומר הרוח דחפתו סה"ד כצ"ל:
אמר לשנים תנו גט לאשתי כו' וזו הלכה העלה חנינא איש אונו כו' כצ"ל:
שם בסוף המשנה שילמדו ויכתבו ויתנו ע"כ לה אין בגמ' ולא במשניות. שם גמ' ואמרינן נמי אמר רבי ירמיה בר אבא כו' כצ"ל:
דף לג ר"נ ד"ה והקשה הרמב"ן ז"ל כו' וא"ת שלא פליג ר' יוסי אלא באומר אמרו מדעתכם כו' כצ"ל: