דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים
גיטין · פרק ראשון
דף א ע"ב רש"י ד"ה קן קולמוסא וקן מגילתא כו' ולי נראה קן קולמוס קול של הקולמוס וקול של היריעה שהוא נשמע כמו שאומר קן קן ואית דגרסי קל סה"ד כצ"ל:
דף ג ע"ב ר"נ מתני' כל השטרות כו' ד"ה חוץ מגיטי נשים כו' דכתיב וכתב ונתן מי שישנו בנתינה ישנו בכתיבה כצ"ל:
דף ד רש"י ד"ה מענינו של שטר כו' וקנינא מן פלוני בכל מה דכתוב ומפורש לעיל סה"ד כצ"ל:
ר"נ ד"ה ודאמרינן בפ' חזקת הבתים כו' דינא דמלכותא דינא ארישא כצ"ל כגי' הערוך ופירושו חזקה:
שלטי הגבורים אות ג' ד"ה כתב מיימוני (פרק כ"ז מלוה ולוה) צריך שיתן המעות בפניהם ויהא כתוב בו בפנינו מנה פלוני לפלוני כך וכך דמי מקח או מעות החוב נ"ב כן היה הגי' לפני הרא"ש אבל בספרינו אינו כן וע"ש ובמ"מ:
דף ו רש"י ד"ה דברים הללו כיון דבאפיה קאמינא לך דתתביה ניהליה תו לא מצי הדרנא בי כצ"ל (רש"י בגמ'):
ע"ב ר"נ ד"ה באפיה מאריה ארעא כו' ומיהו היכא דליכא סהדי דעבדו חושבנא קמייהו אי נמי דאודה ליה קמייהו כצ"ל:
הנדפס כאן גי' מהר"ם בשם ר"ח ור"ת לא שייך כאן כי אין זכרון מזה בתוס' אך לעיל צ"ל על וכתב הרי"ף ז"ל דדוקא בדאיכא סהדי שם שייך שפיר:
בא"ד כי אמר נמי דלא פש ליה גביה ולא מידי לא מהימן נ"ב ע' ש"כ ח"מ סי' קכ"ו ס"ק ס"ד:
דף ו רי"ף אלא היכא דאיכא סהדי דקמוהו עבד חושבנא כצ"ל:
ע"ב ר"נ המשך מעל"ד סמוך לסה"ד וגננא גובה נמי מאידך גננא ואע"ג דאידך גננא מאריה ארעא מעיד כו' כצ"ל:
ד"ה אתמר הולך מנה לפלוני כו' שמא יאנסו ממך בדרך אינו חוזר משום דקסבר הולך כזכה כצ"ל:
ד"ה גרסי' בגמרא רבי אחא כו' כלומר יפה ראויות לו המכות כי אתו לגביה כו' כצ"ל: