דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים
בבא מציעא · פרק ראשון
דף א המאור שורה ד' כדאמרינן דף ק' לסומכוס:
שורה י"א דף ד' ע"א נ"ב ע"ש מה שכתבתי בעז"ה:
מלחמת שורה ו' מפני ראיותיו נ"ב ע' ברא"ש סי' ג' שמקיים דברי המאור:
דף ב שורה ל"א בנ"י קרקעות הוא לא מסייע כצ"ל:
דף ג ע"ב נ"י שורה ג' וראיה לדבר נ"ב בער אנכי ולא ידעתי הראיה משם הלא ר"פ מוקי התם בספינה זו ויין זה ואין שם ספיקא כלל וטעמו התם פי' רש"י הלכך יד התובע על התחתונה דא"ל האיך אנא לא מעכבנא וכי מייתית דידך ע"כ ואין ענין להכא וגם הנ"י פי' כמו רש"י ע"ש:
דף ד ע"ב רש"י ד"ה דר"נ תקנתא היא עליה סה"ד אח"כ צ"ל ד"ה ותקנתא בשכנגדו ישבע דהוי נמי תקנתא דמן התורה מי שעליו לשלם הוא ישבע ויפטר מן התשלומין דאין כצ"ל:
דף ה ע"ב רש"י ד"ה אין חבין לאדם אלא בפניו דאין אדם עושה שליח לחוב אדם כצ"ל כמו ברש"י בגמ':
נ"י ד"ה בעי ר' ירמיה במתנה האיך. אם היו גוזלות וצבי של אדם אחד והם בתוך שדה חבירו ונתנם בעליהם כצ"ל:
דף ו שלטי הגבורים ציון ב' יחיד ורבים הלכה כרבים נ"ב ע"כ שייך לציון א' ומכאן ואילך צריך להיות ציון ב' ד"ה כללו של דבר:
ע"ב שלה"ג סי' א' שייך למימרא דאביי ואמר אביי וזה הציון א' וציון ב' דיבור אחד הם והאי פרש"י אין לו מקום כאן כי יגעתי ולא מצאתי לא בב"ק ולא בכתובות ולא כאן אן לשון הטור הוא ובכתובות בתוס' אפס קצהו ובב"ק מביא הנ"י כ"כ זה הלשון בשם הרמ"ה ובכתובות כ"כ השלה"ג ותחלת דבריו המה דכיון שיש לו עוררין הוי כמו מקח טעות וכו' ע"כ עומד למחוק כאן פרש"י ואל יבוא עוד בדפוס:
דף ז ע"ב נ"י ד"ה יפה ויפה עד לא גבי מיניה בע"ח כלל וכ"כ הרמב"ם ז"ל מלוה ולוה פ' כ"א הל' ג' מתנה ששבחה כו' כצ"ל עד גובה את כולה הכל לשון הרמב"ם וזה שמסיים הלך הרב ז"ל וכו':
שלה"ג שורה מהשורות רחבות שורה ז' לחזור על המוכר אם יגבו ממנו כצ"ל:
דף ט רש"י ד"ה עד דמטא אדרכתא לידיה שנתנו פסק דין כצ"ל:
דף י מלחמת שורה י"א ולא אשכח אוקימתא במתניתין למפלג כצ"ל:
דף יא הגהות מא"י סי' ה' נ"ב אלא בשאר שטרות כצ"ל: