אור ברסלב
דבש תמר - ב (ריף) בבא מציעא › פרק חמישי

דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים

בבא מציעא · פרק חמישי

פרק רביעי

דף לד ע"ב רש"י ד"ה בבא לחוב בדמיהן סמוך לסה"ד נמצא שאינו אצלו אלא כצ"ל:

שם בד"ה ומאי לקח כו' אפילו אין לו שרי ושפיר כצ"ל:

דף לה ע"ב חדושי א"ש מהר"ם (א) דהוי רבית קצוצה בהלויני ואבק ריבית בהלוהו ולא בחצר כצ"ל:

נ"י שורות הרחבות התחתונות שורה ג' הרמב"ם ז"ל שכתב נ"ב מלוה פ"ו ה"ג:

דף לו רי"ף שורה ח' זוזא דרביתא בחברי וקא אזלי חטי כצ"ל:

נ"י שורות הקצרות שורה י"ז דאע"ג שפסק על הפירות כצ"ל:

שורה כ"ב ומיהו אם לא משך רק נתן המעות כצ"ל:

ע"ב נ"י ד"ה משלשין דאמר נתתי שדה פלונית לפלוני והוא אומר לא נתן לי כצ"ל:

מלחמת שורות רחבות שורה ראשונה ואע"פ שלא פירש זהו הצד השוה כצ"ל:

דף לז נ"י ד"ה תניא פסק לו בפחות משוויו ויתן לו דמים מועטים כצ"ל:

ד"ה שבחא אף השבח שתשביח כצ"ל:

דף לח שלה"ג סי' א' סה"ד והשכר בפירות דהוי רבית קצוצה כצ"ל:

שם שורה ראשונה מהרחבות או ט"ו ימים קודם שהתחיל השנה כצ"ל:

ע"ב מלחמת שורה ו' משורה אחרונה ולמעלה דאוקמיה אפדיון וכחוזר ומוכר הוא כצ"ל:

שורה אחרונה ודיקא נמי דקאמרינן אינהו בתורת זביני כצ"ל:

דף לט שלה"ג דבעה"ב המוכר כלי תשמישו אין לו אונאה אם מאנה כצ"ל:

ע"ב נ"י ד"ה תוספתא סמוך לסה"ד ואם היה שורה נ"ב השותף (ע"ש במ"א ציון י'):

ד"ה הנותן מעות לחבירו והרי"ף והרמב"ם ז"ל כתבו כן ולא נתפרש הטעם למה נ"ב וז"ל המ"א שם ציון י"ז ד"ה לא כסות אפשר דבאותו זמן לא היו רגילין לעשות סחורה בדברים הללו:

דף מ ד"ה מותר שליש בשכרך עד סה"ד נ"ב לשונו מגומגם אך רש"י בגמ' טוב ומפולש וכפי שהגהתי שם והרי"ף בתשובותיו באופן אחר:

דף מא נ"י ד"ה מותר עד כורין חטין ומאתים זוז נ"ב לשון רש"י ונעתק בשיבוש ע' רש"י בגמ' והמפרשים עליו:

דף מב ע"ב רש"י ד"ה כשטר מלוה דמי צ"ל כמלוה בשטר דמי:

דף מג שלטי הגבורים סי' ב' בפירוש חמרין מעלין במקום היוקר כצ"ל:

ע"ב רש"י ד"ה דתורי צ"ל בתורי:

דף מד שלה"ג שלא נכתב השטר בשם לוי רק לפנחיא נ"ב פי' להטמין הדבר בפני אחרים:

שם שורה ראשונה מהרחבות ונראה דוקא שהשטר הוא ביד ראובן ולוי הלוה מודה שקבל מראובן וגם שמעון שנכתב השטר על שמו כצ"ל נ"ב שראובן הלוה מעותיו ללוי ובשעת הלואה אמר ללוי שיחייב עצמו בקנין ובשטר על שם שמעון אך שיתנו העדים השטר ליד ראובן:

שורה ג' מדברי הטור ח"מ סי' ס' שכתב וז"ל ראובן שהוציא שטר נ"ב כאן מיירי שמעון הלוה ובעל המעות ראובן והמלוה לוי ושניהם בטור שם:

שורה י' וגם אם לא היה השטר ביד ראובן נ"ב כאן חוזר לאופן א' שלוי הלוה וראובן בעל המעות והשטר על שם שמעון כן מחליף המחבר פעם ראובן המלוה פעם שמעון והמעיין יבין:

שם משורה אחרונה למעלה שורה ז' וכתב בפנקס של ה תומים לפנחיא בעלמא נ"ב פי' שלא להשביע את לוי:

שורה ו' ואפילו היה חוב זה עם ישראל גדול וקיבל המעות כצ"ל:

ע"ב שלה"ג שבאו לידו מעותיו ושהיה שמו (נ"ב פי' של היתום) כתב עליהם כצ"ל:

שכל הכתיבה אצל הלוה אין הכתיבה מזקת לו כצ"ל:

דף מה ע"ב שלה"ג סי' א' ד"ה בתוס' כתבו כו' כדמשמע מדברי הרא"ש פרק המניח מ"מ כשהיה (כצ"ל) עד בדבר איסור שיהא נפסל אליבא דכ"ע יהיה כשר נ"ב פי' אליבא דכ"ע הוא כשר לאותו עדות:

שם דאיכא איסורא להיות עד בדבר דנפסלים הם אליבא דכ"ע (פי' אף לאותו עדות):

תוכן העניינים

דבש תמר - ב (ריף)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה