דבש תמר - ב (ראש)· רבי דוד טיטלבוים
שבת · פרק תשעה עשר
רא"ש סי' ב' לבתר הכי א"ל מאי בעית לאותובי א"ל מכדי כו' כצ"ל למר מחקתי כי לא שייך הכא וברי"ף ליתא גם ברא"ש בעירובין ליתא גם הק"נ בעירובין אינו גורסו:
בק"נ סי' ט' ד"ה וכיון דספק נפשות הוא יהבינן מעל"ע והרי"ף כתב ואיפשטא דבעינן מעל"ע וכתב הר"נ לא דאיפשטא הכא אלא בריש הערל דף ע"א הוא שאמרו כן כו' כצ"ל:
שם ואיני יודע מאי פשיטותא כו' וצ"ע ע"כ נ"ב ולענ"ד מוכח כן מדברי שמואל מדלא אמר נותנין לו שבעה אלא מדייק ואומר כל שבעה משמע שלימים באין מחסור אפילו רגע מהשבעה ימים: