דבש תמר - ב (ראש)· רבי דוד טיטלבוים
מסכת עירובין · פרק שלישי
רא"ש סי' א' בהגהה ד"ה מערבין בכשות כו' וכן המיימוני הזכיר עוכלא תבלין וכתב בהגהה משמע בספר בפירוש דאין מערבין דקאמר ותבלין לאו בני אכילה נינהו כצ"ל והוא סתם גמ' דף כ"ט: עוד שם ד"ה ושאר כל הפירות כו' וחומץ כד' לטבל בו כו' רש"י לא פי' כן כי משמע מפירושו שירק לא מטבלין בחומץ ע"ש מה שכתבתי פי' לטבל בו לפי פי' רש"י:
בק"נ סי' ב' ד"ה והא דתנן במתני' והכהנים בחלה כו' וא"כ דין התרומה לישראל כדין היין לנזיר ע"ש כצ"ל:
בהגהה סי' ד' ד"ה נתנו בכלכלה כו' והעירוב נתון בשולי הכלכלה תוך ג' לגב האילן שפיר חשיב עירוב מונח על מקום ד' דחוקקין להשלים ע"כ נ"ב בתוס' איתא רחוקה ג' כי בתוך ג' הוי כמו שוה לאילן ואינו צריך חקיקה:
ברא"ש סס"י ד' במשנה נתנו בראש הקנה או בראש הקונדס בזמן שהוא תלוש ונעוץ כצ"ל כמו בגמ':
שם סי' ה' רב ושמואל דאמרי תרווייהו הכא במגדל של לבנים עסקינן כצ"ל:
הגהות הב"ח ד"ה בסוף הגהה המתחיל וכן פי' ר"י וכו' סה"ד בין השמשות אפילו לרבי מהרמ"ק כצ"ל: