דבש תמר - ב (ראש)· רבי דוד טיטלבוים
מסכת סנהדרין · פרק ראשון
ע"ב שורה ה אלא בתוך מחנה ישראל הורו נ"ב אין פירושו בתוך מחנה ישראל דהא במחנה שכינה היו מקריבים אש זרה אלא פירושו בתוך שלשה פרסאות היו כמחנה ישראל סי' ז גרסינן בע"ז רבים חללים הפילה נ"ב דדריש הפילה לשון נפל שלא מלאו חדשיו ועצומים כל כו' דדריש ועצומים שעוצם עצמו מלידון ולהורות (רש"י):
סי' ח סמוך לסה"ד שנאמר אל תדכא עני בשער נ"ב פי' בשער הוא שער של ב"ד (ח"א):
סי' ט וכי בבוקר דנין וכל היום אין דנין נ"ב שלא יראה כסותרין דלעיל מביא מאמר רב ששת שיושבין בדין עד זמן סעודה וכאן מביא דרש ר' יאשיה וכי בבוקר דנין וכל היום אין דנין מוכח דהא דקאמר רב ששת עד מתי יושבין בדין הוא שלא ילכו ממקום הועד אי איכא מאן דאית ליה דינא ליעול הוא עד סעודה היינו עד שעה ששית ואחר הסעודה אם יהיו נדרשים מבעל דין יתאספו כר' יאשיה שכל היום דנין וכן מסקנת הפוסקים:
שם ולערבי של ציון נ"ב שלציון תיבה אחת והוא שם מקום סי' י ד"ה גרסינן. אמר ר' שמעון בן לקיש כל המעמיד דיין שאין הגון כאלו נטע אשירה בישראל שנאמר: