דבש תמר - ב (ראש)· רבי דוד טיטלבוים
מסכת נדרים · פרק אחד עשר
ק"נ סי' ב' ונמצא שהיא אשתו לאחר כדי דיבור וקשה הא אפילו היה אשתו כו' נ"ב קאי ושייך על אמרו לו שנדרה מן התאנים ונמצא שנדרה מן ענבים וכן המה דברי הש"ך שמביא הק"נ בסמוך:
רא"ש סי' ג' אמרה קונם תאנים וענבים אלו שאני טועמת כו' אמרה קונם תאנים שאני טועמת קונם ענבים שאני טועמת הרי אלו שני גדרים כצ"ל נ"ב כן גורס בפירושו ומפרש הואיל ואמרה קונם פעמיים הוי כל אחד נדר לבדו וכו' ע"ש:
רא"ש סי' ו' קונם שאני נהנה לאבא ולאביך כו' ועוד דרב פפי אמר מחלוקת בהפרה כו' כצ"ל:
ק"נ סי' ח' דחיק לאוקמי כולהו אמוראי דהתם כרב המנונא וקצת מרבוותא מייתו ראיה מסוגיא זו דלא קאמר רב המנונא אלא כו' כצ"ל:
סליקא לה נדרים: