דבש תמר - ב (ראש)· רבי דוד טיטלבוים
מסכת כתובות · פרק חמישי
סי' א הגה"ה ד"ה פרש"י כו' הא אמרינן בעשרה יוחסין עבר מר אדרב ואדרב חסדא קאי כו' כצ"ל:
ק"נ סי' כג ד"ה שמצאתה נ"ב צ"ל שמצאת כמו ברי"ף וכן צ"ל ברא"ש. סי' כז איכא בינייהו דמטללה בגורייתא קיטנייתא ונרדשיר כו' כצ"ל. סי' ל מתני' המורדת כו' יחזור ויגבה ממנה נ"ב כן הוא גי' הרי"ף אבל בגמ' במקום אלו שלש תיבות איתא רק שתים גובה הימנה ונכון יותר.
רא"ש סי' לא מורדת ממאי כו' שאינה עושה שום מלאכה סה"ד נ"ב בתוס' מפורש יותר. סי' לב תנן וכן המודר כו' ולפי המסקנא ניחא דקאמר ולאו לאמלוכי ביה בעי כצ"ל ונ"ב כן איתא בגמ' וע"ש ברש"י. סי' לג המורדת על בעל כו' ירושלמי במה אנן קיימינן אי שמרדה כשהיא נדה התורה המרידתה עליו כו' כצ"ל. שם בא"ד דרש רב נחמן בר רב חסדא הלכה כרבותינו שלא הצריכו שליחות קודם ופליג אדרמי בר חמא אמר רבא האי בורכתא אלא הלכה כרמי בר חמא כצ"ל נ"ב כן איתא בגמ' אמר רבא וכן נראה מהרא"ש שצ"ל רבא שכתב לקמן בסמוך ולא קאי כו' אלא ארמי בר חמא ורבא ומיד המדפיסים נשתבש כאן רבינא במקום רבא.