דבש תמר - ב (ראש)· רבי דוד טיטלבוים
מסכת בבא קמא · פרק ראשון
סוף סי' ד הגהת הרא"ש ראובן שמכר שדה לשמעון כו' ובאתרא דלא קנו בכספא אם אין חזקה עמו אפילו מי שפרע ליכא כו' כצ"ל וכן מעתיק השלטי הגבורים:
סימן ה איכא דאמרי עפ"ק דב"מ סי' לח אפי' כו' כצ"ל:
סי' י כגון פפא בר אבא שהיה יכול לעכב כולן כצ"ל:
סי' יד פ"ח ד"ה או שיודע ש"ח שנאנסה כו' עיין פ"ק דב"מ סי' ג דש"ש פוטרו בעדותו כו' כצ"ל:
סי' טז נכסים המיוחדים כו וחצר המיוחדת לשותפין לפירות ולא לשוורים בכאן צ"ל הציון נ' לפ"ח וכן צ"ל בפ"ת ציון נ':
סי' יז פלפלא חריפתא ד"ה כי עליו מוטל לשמרו וה"ה כו' על פרש"י בבעיא דפ' הפרה סי ד' היכא כו' דאפי לר' בעי לה ע"ש סה"ד:
ברא"ש הא בעינן ובער בשדה אחר וליכא שמעינן מינה דחצר כצ"ל פ"ח ד"ה דחצר שאין של שניהם כו' והכא הרי בחצר שאין של שניהם אין לו רשות להלך כו' כצ"ל:
שם אך מדלקמן פ' כיצד סי' ט גבי דאכלה כצ"ל:
סי' יט שוה כסף מלמד כו' פ"ח ד"ה דאמרינן בכתובות כצ"ל: