דבש תמר - ב (ראש)· רבי דוד טיטלבוים
מסכת בבא בתרא · פרק עשירי
סי' ב אפילו יש עדים שלא נוסף דבר זיוף נ"ב הוא לשון השב"ם והפ"ח הבין דבריו דקאי על מקום שני השיטין ובא בדחוקים אבל המ"מ לא כן הבין דבריו אלא מפרש דקאי על מאי דכתב למעלה וז"ל מלוה ולוה פ' כז הל' ד וכתבו המפרשים שאפילו באו עדים והעידו על מה שכתב למעלה ולא נוסף בו כלום אפ"ה פסול וכו' וכן כוונת הרא"ש וע' ב"י שמביא כ"כ המ"מ וביותר קשה על פי' פ"ח שהרי הרא"ש פסק לקמן שדוקא בא לפני ב"ד בלא מילוי אבל אם מילאהו קודם שבא לפני ב"ד כשר:
סי' ג סמוך לסה"ד רב יצחק בן אלעזר אמר סי' כט מט זמנין דמזבן:
מפיק לי לשטרא ואמר הדר זבינתה מינך:
ומכשרינן שטרי מאוחרין נ"ב בכאן צ"ל הכוכב להגה"ה ד"ה ואי מפיק:
סי' לב אמר רבא האי מאן דנקט שטרא בר מאה זוזי ואמר שויא ניהלי תרי בני חמשין חמשין לא משוינן ליה מ"ט עבדי רבנן:
סליקא לה מסכת בבא בתרא בעזרת קמא ובתרא: