דבש תמר - ב (ראש)· רבי דוד טיטלבוים
ים של שלמה · פרק תשיעי
דף צט ע"ב סי' ג מסוף הסימן למעלה שורה ד' שבת אכילה היא ולכך אינה ראויה:
סוף הסימן וכתב הרמב"ם כו' נ"ב קאי על משנה דלקמן בסמוך מעל"ד:
עמוד ד שורה ה ואע"ג דאמרינן בב"ה שלשה על שלשה שהיה טמא מדרס ומגע הזב וחלקו טהרו מן המדרס ועדיין טמא מגע הזב אלמא טומאת שלש על שלש דחזי לה:
דף ק ע"א סי' ו פתיחה שורה ג בטל כשהוא מרודד:
שורה ה' טמאין כשהן מרודדין ומחוברים ברצועות קטנות של בשר:
מתני' דף קכד עור שיש עליו כזית:
שורה י"ז כי אתא רבין וכל נחותי ימא:
שורה לח דנוגע וחוזר ונוגע טמא דאי לא הוי:
עמוד מסוף הסימן למעלה שורה ו הנראה בעיני כתבתי במהרה בימינו יבא מורה צדק יאיר עינינו בתורתו:
עמוד ד' סי' י פתיחה שורה ז והחותך כזית בשר מאבר מן החי:
דף קא ע"ב סי' יא בגמ' ד' קכ"ח בעי רבה:
שורה יא וכי מה טיבה לטהר אלא:
שורה כשהוא חולץ חולץ את כולה וכשהוא נותץ נותץ את שלו מהסימן שורה אחרונה מטמא באוהל תיקו ב"ב יבא מורה יגלה עינינו בתורתו:
סימן יב בגמ' דף קכ"ט ט"ב מתני' האבר והבשר. שורה יב ופריך תלמודא ומאי איכא בין: