אור ברסלב
דבש תמר - ב (ראש) ים של שלמה › פרק שביעי

דבש תמר - ב (ראש)· רבי דוד טיטלבוים

ים של שלמה · פרק שביעי

פרק ששי

סי' א בפתיחה שורה י ואיסור גיד אינו בא עד שיגדל. בגמ' פ"ט ע"ב גיד הנשה. שורה ג' ואז חייל אפילו איסור:

שורה י סופג פ' ומקום הנחת:

שורה יד הקולית שקוראין פולפ"א כמו שפרש"י:

דף נא ע"א שורה ו על ניקור יריכי' חיה מצוה לנקרו:

שורה כג אינו מקטיר אותו אלא חלצו לתפוח:

סי' ב פתיחה שורה ג קנוקנות שהם גידין הדקין ההולכין:

מתניתין צ"ב ע"ב ונוהג בשליל שורה ג אבל בחלב של שליל פליגי:

שורה ט"ו חטיטה ומחמיר. שורה לא רב ועולא בקנוקנות:

שורה לב הבשר מגיד החיצון. ע"ב ריש העמוד א"ר אסי חוטין שבחלב אסורין ואין חייבין עליהם אלמא חלב אמר רחמנא ולא חוטין ה"נ גיד אמר רחמנא שורה ט כולו עם שמנו ויטול הגידין שבצינקרי"ן:

שורה יב האמצעי ויוציאן ויטול:

שורה י"ח אותו כשאר הבשר:

שורה י"ט חתכו חתיכות כשר והוא שלא יחסר:

עמוד ג פסק. שורה ו שכמוהו כשר ליקרב:

שורה יד לא אצטריך למעוטי אלא חלב הדפנות:

מסוף העמוד למעלה שורה ה ולא אמרינן שהיותרת תחילה סי' ה גופא בגמ' דף צג: ע"ד שורה טז אלא גיד אחד לבן כעין הקרום ומראהו כמראה שומן:

מסוף הסימן למעלה שורה יג שהחלב שתחת הבשר (נ"ב ע' הגהת מהרל"ח:

שורה ז וראיתי בני בודין שמנקרין:

שורה ה אלא עד חציו ואינו נוהג לנקרו כולו:

סי' ו פתיחה דין בשר. שורה ב אז החומץ אסור גם הבשר אסור לאוכלו חי:

דף נב ע"א שורה כב דלא גרע ממלחי' דאמרינן לעיל אפילו ש לקדירה שפיר דמי:

ע"ב מסוף העמוד למעלה שורה ל' לרבותא נקטינהו דאפילו הני. שורה כ"ב מרובה וחשבון מרובה במה שהוא מועט:

שורה יח לקדירה מהני חתיכה:

שורה י' אלמא לא בעי חתיכה התם:

ע"ג שורה ח ובטור סי' סה משמע:

שורה ט ושבכתף עוד שבסוף הסימן שצריך לנקר החוטין:

שורה י מדברי הרשב"א והר"נ שכתב חוט שתחת הלשון ושבצואר שאסורים משום דם לא נתפרשו מגמרא אלא:

סימן ז אמר ר"א אר"י א"ש מסוף העמוד למעלה שורה יט והרמב"ם ז"ל כתב חלב שעל ראש המעיים שסמוך לקיבה ועוד כתב שיש מן הגאונים שכתבו דריש מעייא הוא סוף המעיים שיוצא בו הריעי עכ"ל:

שורה יד אבל מסירים הקרום הארוך עם חלבו:

עמוד ד סוף הסימן במקום שנסתפק בה עכ"ל:

סימן ח סמוך לסוף הסימן כי לא ידעתי חוטין חלב באותו מקום. משום דגדילי וינקי מחלב הכליות ע"כ סי' ט פתיחה שורה ג ושעל שאר הטחול אסור ואין חייבין עליו:

אמר אביי. שורה ב בטחלי ודכפלא:

שורה ח שעל הכליות אסרו. שורה אחרונה מן העמוד והחלב הכשר יש ס':

דף נג ע"א סי' י ביעי חשילתא. שורה יז הני ביעי דגדיא עד ל' יומין שריין סי' יא פסק נראה בעיני. שורה אלא לפי שהיא חתיכה קטנה שורה יא ונהגו ליטול אותה ולבשל בפני עצמה שלא עם חתיכות אחרות שורה יג והשיג עליו מהר"י קארו דמנהג כי האי מנהג בטעות בוא וכו' ושפיר ראוי לבשלו אפילו במקום:

ע"ב רישא בכיבשא בגמ' צ"ג ע"ב: מסוף העמוד למעלה שורה ח' כי דרך הדם:

ע"ד סי' יד גרסינן פסחים ע"ו א"ר בשר שחוט שמן:

שורה ה וד"א הא מילתא. שורה הדין הוא סברא דקמאי ואיכא מאן דפליג:

שורה יט דהא דרשב"ל לא הויא ראי' למדחי בהא דלוי ורבא דלוי רבי' הוה לגבי רשב"ל ולא הוי מימרי' דריש לקיש עלה דלוי ורבא נמי דהוא בתרא הא לא ס"ל הא דרשב"ל וקיימא לן דהלכתא כבתראי:

שורה כ"ב ולא עוד אלא דר"י נמי לענין ריחא כר' יודא ס"ל ול"פ ר' יוסי עליה דר"י אלא בשעורים:

מסוף העמוד למעלה שורה יא ומעשה רב וגם מר בר ר"א אוסר:

דף נד ע"א מסוף העמוד למעלה שורה יז אם לא שאין רצונו לאכול הפת אלא עם מין שהוא ממין הפשטיד"א ע"ג שורה יא אבל בנידון דידן כבר נעשית:

שורה יד עצמו יכול לילך אפי' מקום שנעשה:

שורה יח ותמצא דברי כנים מ"מ אף בתנור קטן:

שורה לב בחלב אלמא אע"ג דקים ליה דבלע ריחא מן הבשר מ"מ מתיר:

סי' טז פתיחה דין שהטבח. שורה אחרונה מהעמוד ומכאן והלאה החזרנוהו לאומנתו:

ע"ד מתני' אין הטבחים נאמנים:

שורה ב אר"ח ב"א אר"י חזרו לומר:

שורה טו וכ"ה דעת הרמב"ם שכ' וז"ל וטבח שדרכו לנקר הבשר ונמצא אחריו חוט או קרום:

שורה כו ואם יש לך ליתן חילוק ביניהם:

דף נה ע"א שורה יז תשובה א' וז"ל מפני הפצרת:

מסוף העמוד למעלה שורה יד ודומה לזה כתב הרמב"ם בפ' כ"א מה' סנהדרין וז"ל:

שורה יב שאין בנו כח להעמיד:

שורה י מה שהם לפי מה שהם כוונת האנשים שורה ג עד מקום סכנה ופירשו:

ע"ד סי' יח מתני' שולח אדם ירך. שורה כ (דף ע"ג סימן יז) ונראה שמותר:

שורה כ"ו התוס' שכתב בפ' ב' דקידושין בשם ר"י:

דף נו ע"א שורה ו שמכריזין היכא דאיכא טריפה:

ע"ג סימן כ תניא דף צד היה ר"מ אומר. שורה י אי הוה ידעי' טפי הוי טרחינן א"ל רבא מ"ט אמרת ליה הכי:

שורה י"ב אם לא היינו מגלין לו:

דף נז ע"ד סי' כ אמר רבא (צ"ה ע"ב) מרישא אמינא. שורה ד' וב"א מותרין בנשותיהן בלילה:

דף נח ע"א שורה ד אבל התוס' כתבו אמאי דאמר:

שורה יז לפי דברי הגמ' דסומא אינו מותר סי' כז מתני' דף צו הנוטל ג"ה. שורה ח לא אסרה תורה אלא שמל הכף בלבד. שורה י"א ללמדך אפילו יש בו ד' או ה' זיתים ואכל חדא מיחייב:

שורה יב מאשר על הכף הירך נפקא דחייב אאכל כזית:

ע"ד שורה לה בה ס' לבטל החלב:

דף נט ע"א שורה סא רותח אם יש ס' הכל מותר:

ע"ב פסק כתב הרא"ש שורה ה' חותכין מה שבתוך הציר ומתירין השאר:

שורה ח ואפילו יש שומן בבשר שבתוך הציר לא אמר שנ"נ ומפעפע למעלה ואסור לדברי ר"א דלא אמר חנ"נ:

שורה טו טז אינו נאסר לפעפע למעלה ותדע דבכ"מ שאנו אוסרים. שורה מ' וכן איתא בספר א"ז דבדיעבד:

ע"ג שורה לב אם מלגו בכלי ראשון או מלגו בכ"ש וכתב. שורה לו לאסור מאלו כולו דם ובטל בס'. סי' לא בגמ' דף צז אמר רבא. מסוף העמוד למעלה שורה ג' ב לפי זה צ"ל יי"ש רבא בפ"ה דע"ז דף סו על יין של איסור המעורב בחומץ או בענבים דמין במינו במשהו דס"ל בתר שמא אזלינן:

ע"ד שורה ח' ואף שהרי"ף פסק בפ' בתרא דע"ז ע"ג ע"ב כרב ושמואל:

דף ס ע"א סי' לג מסקינן לקמן בסוגיא. שורה כ דאסרינן עד ס' למר וק' למר אפי' כי לא יהיב:

ע"ב סי' לד בגמ' צז ע"ב אמר ר"ח:

ע"ג סוף הסימן אפילו באיסורי דרבנן ובעי ששים כ"ב ע' סי' צ' טז ס"ק ד':

דף סא ע"ג מי' לט פסק. שורה ז' ע"י אור עצמו:

שורה ח דמה שנוטף אפילו נגד אותו צד:

שורה י"ב הנוטפות מאותו נר אינו רותח כ"כ כטיפה:

שורה כו דכלי שחוזר להכשירו אינו נעשה נבילה:

דף סב ע"ב סי' מ"ג ביצה בס' ואין ביצה מן המנין. שורה ט אפי' קלופות מותרות אבל בירושלמי לא משמע הכי דגרסינן התם ביצים טהורות ששלקן עם הטמאות מותרות הדא דתימא:

עמוד ד סי' מה פתיחה דין חתיכה שנאסרה. שורה ד בחם לתוך חם או בקר:

דף סג ע"א מסוף העמוד למעלה שורה ד' ולא מה שקיבל טעם זו מזו שהרי בשר בחלב:

ע"ג בגמ' דף צח אמר ר' חייא בר אבא. שורה כב דרך בישול אסרה תורה וא"א לבשל ע"ד שורה יב מ"ש נמי בטעמא אסור דאורייתא מסוף העמוד למעלה שורה יח דומיא דזרוע בשלה מ"מ י"ל דזימנין:

שורה ז די"ל אי לא דגלי:

דף סד ע"א שורה טו דהא נפקא לן מתזבח ואכלת תזבת ולא גיזה בשר ולא חלב ועבודה דטעמיה דמילתא:

שורה יז דבכלל לאו דלא תעבוד ולא תגוז הוא:

שורה מג מד ועוד מי הגיד לו זאת שאם הזרוע עם מקצת האיל חוץ לרוטב:

ע"ב שורה מד מה מהיתר מצטרף לאיסור שהוא חצי זית משל איסור וחצי של היתר והכא רובא דרובא היתר והמיעוט איסור ובנזיר פרק ג' מינים משמע:

עמוד ג שורה עליונה ונראה דס"ל לב"י שר"ת מאחר שחילק:

ע"ד שורה ח בכל דוכתא הכא ובזבחים פריך:

שורה יז שניתר בס' ואח"כ יט כ כא. ניתרו בס' מצטרף האחרון עם הראשון ואע"ג דלא יהיב טעמא כי חכמים גזרו מין במינו אטו מין בשא"מ אלא אפילו מין במינו בדבר יבש שנתבטל ברוב היתר אפילו מדרבנן ואח"כ איסור:

דף סה ע"א שורה כא בין במינו בין שלא במינו בטל ברוב:

שורה ל מאי פריך אמאי אמרי' שאני אומר והא פשיטא:

ע"ב סוף הפתיחה נ"ט לפגם לבד בשמן ודבש:

מתני' דף ק' ג"ה שנתבשל. שורה יז ואפי' הן אלף פריך בגמ' ותיבטל ברובא ומשני:

שורה כ וקאי אציר דאיירי ביה ואמר שר' יוסי הורה:

שורה לב אחד ממאתים פחות דבר מועט:

עמוד ג מסוף הסי' למעלה שורה יא חוץ מיין ושמן ודבש מהותך גם מדברי שורה ב לשאר המשקין וכולם חיישינן דשמא אשבח:

סי' מט סוף הפתיחה וכל הדומה להן אין להתיר בפחות מס':

פסק כתב הטי"ד עכבר שנפל לשכר או לחומץ חשו חכמים שמא משבית השכר והחומץ לפיכך אם נפל לתוכו צונן והסירו שלם אם לא שהא בתוכו:

שורה ו בענין שלא ישאר ממנו בתוכו כלום:

עמוד ד סי' נ פיסקא וכן חתיכה של נבילה כו' שורה יא יב והתחתונות מעלות את העליונות ר' יהושע אומר:

שורה יג מותרין ר' יהודה אומר אם יש שם:

שורה כב אבל ריצב"א אומר שהלכה:

דף סו ע"א שורה ז ור"י אמר אף מאכילה בחזה ושוק אליבא דר"י א"ל ר"י לר"ל מי סברת תרומה ב"ה דרבנן א"ל אין שאני שונה עיגול בעיגול עלה ואי הוה תרומה בזמן הזה דאורייתא לא היה עולה שהרי עיגול דבר חשוב הוא ודרכו למנות לפעמים ואע"פ שתרומת תאנים דרבנן מ"מ אי הוה תרומה בזמן הזה דאורייתא ה"ל לגזור אטו דאורייתא א"ל והלא אני שונה חתיכה דחתיכה חטאת טמאה עולה בחתיכה של טהור אף שהיא דאורייתא מי סברת כל ש"ל שנינו את ש"ל שנינו דתנן כו':

עמוד ג סי' נ"ב פתיחה שורה ד ה ואפילו רובן נפרסו השאר אסורות ואותן שנפרסו מותרות והוא שנפרסו בשוגג:

פסק כתב הרא"ש. שורה ב אבל אם נפרסה אחר שנפלה:

שורה יד ונפתחו מאה מהן נוטל דימוען:

מסוף הסימן למעלה שורה ג חתיכת בשר שנאסר מבשר בחלב קרוי איסור מחמת עצמו מ"ד פסק כתב הרא"ש וכו'. שורה יא לפני האורחים כמות שהיא אבל שלא נמלחות:

שורה כו בכל הני נהיגינן דלא בטילי:

דף סז ע"א סי' נד גרסינן בפ' התערובות ד' ע"ד אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב טבעת:

מסוף העמוד למעלה שורה ד' חבית דמינכר נפילתה אבל תאנה לא ור"י אמר אף בתאנה כנפילתה כך עלייתה:

ע"ב סי' נה תו גרסינן התם. שורה י בדן אוסרין בכ"ש:

מסוף העמוד שורה ד ומן התערוב' שנים שרי מה"ט:

עמוד ג שורה יא שלשה דוקא קאמר ודקאמרת תיסגי בתרי:

עמוד ד סי' נו תערובת דאתא לידן נימא בה מילתא כתב הטור מספר ת"ה פירשו תורת הבית איסור שנפל:

שורה יא או לא היה כאן אלא חתיכה אחת:

דף סח ע"א בסוף העמוד שאם יפול האיסור לתוך היתר מעט מעט שאין בו. ע"ב מסוף העמוד למעלה שורה יח דאפשר לסוחטו אסור אמרינן בכל האיסורין:

שורה טז אם לא שנתערב לגמרי ואע"ג שאפשר:

ע"ד מסופו למעלה שורה יח דאל"כ הל"ל כיון שנתנה טעם:

דף סט ע"א סי' נט פתיחה שורה ו אפילו לכתחלה ומ"מ מנהג הוא להחמיר:

מסוף העמוד למעלה שורה ז ונראה היכי דקנסינן קנסינן נמי לאסור לכל בני ביתו:

ע"ג סי' שמא נחזור לסוגיא. שורה ט' ובסמוך משמע דמבטלין לחתיכות ע"י רוטב דהוי:

שורה יח והחתיכות אחרות לבטלה והאי שלא חש:

ע"ד שורה עליונה דוקא שחתיכה אחת כולו חוץ להרוטב וחתיכה אחת:

סי' סב מתניתין ד' ק' ע"ב נוהג בטהורה. שורה ד כרבי יהודה בזה שג"ה נוהג בטמאה:

סי' סג ד' ק"א ע"ב ת"ר אבר מן החי:

סי' סד ד' ק"ב אמר רב. מסוף העמוד למעלה שורה ד זה בשר מן החי ובשר מן הטרפה שורה ג החי ובשר מן החי ובשר בשדה טריפה לא תאכלו זה בשר מן הטריפה:

שורה אחרונה אכל בשר מן החי ובשר מן טריפה לר"ל חייב שתים לר' יוחנן אינו חייב אלא אחת אכל אבר מן החי ובשר מן הטריפה לד"ה חייב שתים ורמינהו אכל אבר מן החי מן הטרפה ר' יוחנן אמר חייב שתים ורשב"ל אמר אינו:

דף ע ע"א סוף הסימן וכן הלכה כרבי יוחנן אליבא דרבא אם תלש אבר וטרפה בה חייב שתים:

סי' סה ד' קג אמר ר' חייא בר אבא. שורה יז וחלב וכיוצא בהן אלא שהאבר שאין בו עצם:

שורה יט עד שיפרוש כברייתו:

שורה כה הפריד האבר אחר שתלשו מן החי:

שורה כז מצטרפים בו לכזית מאחר ששנה ברייתו. חלקו אבר זה:

שורה כט מן האבר כברייתו בשר גידין ועצמות ואכלו אף על פי שנחלק בפיו בפנים קודם שיבלענו חייב:

תוכן העניינים

דבש תמר - ב (ראש)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה