דבש תמר - ב (ראש)· רבי דוד טיטלבוים
ים של שלמה · פרק ששי
דף נג ע"א סי' א בגמ' דף נה הכונס:
ע"ד שורה יד הלסטים שפרצו מחיצות הדיר כצ"ל:
ריש שורה כג ויתחייבו הבעלים כצ"ל:
שורה כז וחשיב הפורץ גדר בפני בהמת חבירו כצ"ל:
דף נד ע"א סי' ד ומסיק בגמ' דף נו הכופף כו' ע"ב סי' ק בגמ' דף נו. ע"ג שורה י למה לא שמרת אתה בעצמך כצ"ל סי' ט שורה ז איכא דמפרשי הכי כצ"ל. שורה יא דכ"ע אית להו דרבה כצ"ל. שורה יט וליתא דהא אמרינן בפרק כצ"ל, שורה כו ומאי דאסר שם למודר כצ"ל. ע"ד סי' י בגמ' דף נז. שורה טו משמע דאף בש"ח סבר כו' נ"ב ואנכי בענ"ד רואה ברש"י שדוקא שומר אבידה שייך ניגרא ברייתא משום שרואין אנחנו שדרכה לצאת ואדהכי נאבדה מדקמסיים רש"י אבל שומר אבידה דמטלטלי ואי דעת רש"י אפי' ש"ח בעלמא היה לו לומר אבל ש"ח דמטלטלי ומה דכתב רש"י ואפילו הוי ש"ח פירושו ואפי' הוי אמרינן שומר אבידה שומר חנם הוא וזה נ"ל ברור כי ש"ח דעלמא שמסרה לו הבעה"ב לשמור מאי ניגרא ברייתא שייך:
שורה יט בין בש"ח ומפני שאינו מן המצוי כצ"ל. שורה לב לג שיחזירנה למקום שיראנה מאחר כצ"ל:
דף נה ע"א מסוף הסי' למעלה שורה ו וזה אי אפשר לפי' התוס' אבל נגנבה כצ"ל. ע"ב מסוף העמוד למעלה שורה כ והטור כתב סי' שג וז"ל. שורה יט אין אומרים אילו היה שם והיה יכול להציל חייב ואם לאו פטור לפיכך כצ"ל. שורה יג יב בכל פרק האחרון כצ"ל. ע"ג שורה ב דאיירי בלסטים מזויין לישנא דנגנבה באונס משמע. סי' יב מסקינן בסוגיא דף נז ע"ב. סי' יג שורה יד ולא אמרינן האי בעל הגינה כצ"ל. ע"ד שורה כג מפייס הוינא ליה ומחיל לי כצ"ל:
דף נו ע"א סי' יד תוס' דף נח פסק ר"ג מ"ה כו' שורה יג במקום אחד צ"ל אחר. שורה יד מן הבעלים לגמרי כצ"ל. ע"ד דין נפלה לגינה כו' במים של רגליה כצ"ל. סי' טז שורה יא בשלהי השוכר את הפועלים דף צג גבי עובדא כצ"ל. שורה טז אגודא דנהרא דבי פפא כצ"ל:
דף נז ע"א סי' יז שורה ו דלא מוקמה אנפשה כצ"ל. ע"ב סי' יא מסוף העמוד למעלה שורה כ וכן משמע בפסקי אשר"י שכתב כצ"ל. ע"ד דין דאין מנכין כחש גופנא כו' כצ"ל:
דף נח ע"א סי' כא שורה ח דארעא נ"ב ברי"ף הגי' אגב קטינא דארעא בששים נמצא מאי דפסק תלמודא הלכתא כותיה דרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע כלשנא בתרא דעבדו עובדא בדקל ממש ובאמת לפי גי' הרי"ף לא פליגי הני תרי לישני אהדדי אלא שללשון ראשון רק הראיה דעבדו בנזקי גופו בששים אבל העובדא הוה בפירות וממנו דייקו ה"ה בדקל וללשון אחרון עובדא הוה ממש כהאי עובדא דרב נחמן בדקל ועבדי עובדא בששים. שורה ט דשיימינן בששים בדיקלא דארמאי וכותיה דריש גלותא בדיקלא פרסאי כצ"ל. שורה כב ולא הגיע לכך שיהא ראוי לעקרו כצ"ל. ע"ב סי' כב בגמ' דף נט ע"ב. ע"ג דין אחד הביא את העצים כו' שורה ג ואם שנים מלבים כצ"ל. ע"ד מסוף הסימן שורה ה ואם שנים מלבין כצ"ל סי' כה בגמ' דף ס.
דף נט סי' כו מסקינן בסוגיא דף ס ע"ב ת"ר. שורה ית כתוב בשם הגדולים בעלי הוראה דשרי נ"ב וכן כתב מהרש"א בח"א. שורה כ דחגיגה דף עב. שורה כא מגדלא שיער נשיא כדאיתא התם כצ"ל. ע"ב סי' כח בגמ' דף סא שורה יט מה לי קולחת מה לי נכפפת כצ"ל. ע"ג שורה מא ועוד איתת במתני' נ"ב סא ע"ב המדליק בתוך שלו.
דף ס ע"א סי' ל בגמ' דף סב בעי אמימר. ע"ד שורה כא היינו מדליק בפשיעה שאם היה מדליק בידים פשיטא שחייב כצ"ל.
דף סא ע"א סי' לג שורה ג ממכסין שהן כלי כסף וכלי זהב נ"ב לא ידעתי מאין לקח המחבר לפרש מטכסין כלי כסף וכלי זהב הלא רש"י והרא"ש מפרשים מטכסין בגדי משי גם הערוך ערך מטכס מפרש משי מובחר וממילא גם סיגים אינו כלי זכוכית וכדומה לו כי לא ידמה שק מלא בגדי משי לשק מלא כלי זכוכית אך פי' סיג פירש הרמב"ם קורי עכביש והערוך מפרש שמוץ שטויב. דין נשרף העבד שורה ב כפות פטור ואינו חיוב אלא כצ"ל. ע"ב סי' לז בגמ' דף סב ע"ב.