דבש תמר - ב (ראש)· רבי דוד טיטלבוים
ים של שלמה · פרק עשירי
סי' א בגמ' דף קיא. שורה יט דהא ס"ס ממוניה אכליה. ע"ד שורה י ואח"כ נשאת וזכה כצ"ל:
דף קב ע"ב סי' ג בגמ' דף קיב. שורה ה ונראה אף היכא שלא כצ"ל. שורה ח אצל שולחני מותרין ישתמש בהן כצ"ל. ע"ג סי' ד שורה לג מ"מ בענין אי פגעו כצ"ל. ע"ד סי' ה שורה ד ה להוציא מידן כצ"ל:
דף קג ע"ד סי' ח בגמ' דף קיב ע"ב:
דף קה ע"ג שורה מו עד שיודיענו על ידי כצ"ל. ע"ד סי' יג פסק כתב הר"ן שכתב הרי"ף בתשובה בשם רב פלטוי גאון כצ"ל:
דף קו ע"ב שורה ד לדינר דר' אבהו ושם כצ"ל. עמוד ג דין דמזמינין שורה ב שליח ב"ד שהזמינוהו פעם ג כצ"ל. סי' יו שורה יא ורבינא לא חש כצ"ל. ע"ד סי' יז בגמ' דף קיג אמר רב יהודה לא קבעינן כצ"ל:
דף קז ע"ב דין דאסור ללבוש שורה ז אבל הצורבא דעתו לשמים כצ"ל. ע"ג סי' כ מסקינן בגמ' קיג ע"ב א"ר ביבי בר גידל:
דף קח ע"ד שורה ח להעיד על ישראל אם לא שיהיה ישראל עמו. סי' כד בגמ' דף קיד:
דף קט ע"א שורה יז סברת הראב"ד בשם הרא"ש. ע"ב מסוף הסי' למעלה שורה טו מן שמעון בעבור כצ"ל. ע"ד מסוף העמוד שורה יד בישראל נ"ב פי' שזאת יודע ברור שלא גנבו אלא ישראל אבל אינו יודע מי הוא אותו ישראל:
דף קי ע"ב סי' כח בגמ' קיד ע"ב שורה ז קודם דיבור הקטן כצ"ל וכן הלאה במקום דבר צ"ל דיבור. שורה כא התם אהאי עובדא כצ"ל. ע"ג שורה ה קאמרינן שמעינן מינה כצ"ל. ע"ד סי' ל שורה א כמה נתן בעדם כצ"ל:
דף קיא ע"ב סי' לא בנמ' דף קטו מסוף העמוד למעלה שורה ד ג אלא אלוקח. שורה אחרונה ומעל"ד שורה ראשונה ור' יוחנן אמר דין הלוקח עם השני כצ"ל:
דף קיג סי' מב בגמ' דף קטז ע"ב. שורה לט ולגבי גייס לחלק נ"ב הני שלשה תיבות איתא כן ברש"י ברי"ף אבל ברש"י בגמ' ליתא וכן בר"נ ליתא אך או במקומן. עמוד ג שורה ו שלי ואיני לוקח כצ"ל. דין שיירא שורה ד ה הדין הוא כשאין יכולין להציל והיכא דמגביה השכיר מציאה בהליכתו הוי לעצמו כצ"ל. מסוף למעלה שורה ז ו אבל היכא שיכולין להציל להדיא אפי' שמעו ממנו כצ"ל. ע"ד שורה יח כדי שיחלוק מהם כצ"ל:
דף קיד ע"ב סי' מז מסקינן בגמ' דף קיז רב הונא בר יהודה כצ"ל. ע"ד סי' מט בגמ' דף קיז האי שיתא:
מסוף העמוד למעלה שורה יג דמתכוון להזיק כצ"ל:
דף קטז ע"א סי' נג בגמ' דף קיח שורה לד וכופר בממון מיירי באופן ראשון שלא ישן דפטור אם דין כצ"ל. ע"ג דין כל גניבה שהיא לדעת בעלים אפילו מנין פוטר כצ"ל. סי' נו שורה יח או נ"ל לפרש דה"ג נ"ב אשתמיטתיה להמחבר כי הוא פי' הרא"ש. שורה כד אבל היכא כצ"ל. שם ואח"כ כשנתן את הצאן ומנאן וידעו כצ"ל. ע"ד סי' נז בגמ' דף קיח. שורה ד והן עצמן עושות ומוכרות. שורה ו לפי שמקום גידול עגלים הוא כצ"ל. שורה יג אבל לוקחין מהן תפורין:
דף קיט ע"א סי' נח בגמ' דף קיט. שורה י מותר ליהנות ממנו. ע"ג שורה י כדי שלא יצא הערב מן הקנה לכאן ולכאן ולא נירין כצ"ל. סי' סא שורה ג ולא מחט וחוץ למחט כצ"ל:
סליקא מסכת בבא קמא בעזר קמא ובתרא: