דבש תמר - ב (ראש)· רבי דוד טיטלבוים
ים של שלמה · פרק שני
סי' א המביא גט ממדינת הים גמ' ד' טו: ע"ב סי' ג מתני' נכתב ביום גמ' ד' יז: שורה ה שמא יחפה עליה שלא תחנק כו' כצ"ל:
ע"ג סי' ד פסק כתב רשב"ם בפ' מי שמת (ב"ב קמו ע"ב) שמי שמתה אשתו מתוך קטטה כו' כצ"ל:
שורה יב מאותו סימן ולא גרע ירושה מתקנות פירות כו' כצ"ל:
סי' ה אמר רבינא לרב אשי גמ' ד' יח ע"א: שורה ט מאותו סימן אי אתרמי הכי שלא נמסר ביום שנכתב תו לא מתכשר כו' כצ"ל:
שורה י אם לא ע"י שליח להולכה דאית ליה קלא דאם היה הבעל כו' כצ"ל:
עמוד ד שורה ב נודע לי איך כת"ר מתמיה עלי בסדרי הגט כו' כצ"ל:
שורה יב מסוף העמוד למעלה ובסדר גיטין שלו מצאתי נוסח מיוחד כו' כצ"ל:
דף ח ע"א סי' ז שורה ה וטעמא דיליה משום דרב כהנא ורב פפי ורב אשי כו' כצ"ל:
סי' ח אתמר מאימתי כתובה משמטת רב אמר כו' כצ"ל:
ע"ב שורה כה כי אין כאן ראיה מברייתא כר' אליעזר בר' צדוק בשלמא כו' כצ"ל:
סי' יוד אתמר אמר לעשרה בגמ' ד' יח ע"ב: שורה יא משום דאתי לאחלופי בשטרות דעלמא כו' כצ"ל:
עמוד ג שורה יג מסוף העמוד למעלה אפילו אחר שנשאת מצי חתמי כדיני תנאי כו' כצ"ל:
שורה יב ואע"ג שכל תנאי שהוא בקיום מעשה כו' כצ"ל:
שורה ט ולאחר לא תנשא עד שתתן אפ"ה הוי לן לאכשורי כו' כצ"ל:
שורה ג והיינו לישנא דאמרינן איכא בינייהו דחתים בי תרי מנייהו כו' כצ"ל:
עמוד ד סי' יא שורה ה שמא פייס בהאי כר"י ס"ל דלא חיישינן כו' כצ"ל:
דף ט עמוד א שורה יא מריש העמוד בכלל שארי פסולין לר"מ בדיניה ולרבנן בדיניה כו' כצ"ל:
סי' יג מתניתין בכל כותבין גמ' דף יט: בדיו בסם בסיקרא בקומוס כו' כצ"ל:
שורה ח לאתויי הא דתני ר' חיננא כו' כצ"ל:
ע"ב סימן יד בתותמיו דאינו אלא כתב ראשונה כדאיתא בירושלמי כו' כצ"ל:
עמוד ג סי' טו תניא כותיה דרב גמ' ד' יט ע"ב: שורה י מאותו סי' גמדא וממעט דרב כהנא ומסיק רב יהודה מצטער וקרי וחתם כו' כצ"ל:
שורה יא ר' אלעזר מרא דארעא ישראל וקרו קמיה וחתים כו' כצ"ל:
שורה יב ורב נחמן קרו קמיה ספרי דדייני וחתם כו' כצ"ל:
שורה יז וכן פסק הרשב"א והרי"ף פסק כסתמא דתלמודא כו' כצ"ל:
שורה כז דלמא בשנים איירי דהא קרו קמיה כו' כצ"ל:
שורה מב ומ"ה החמירו חכמים דלא מהני אלא כהאי גוונא כו' כצ"ל:
עמוד ד סי' יח שורה ז דשמא עייליה לבי ידיה ולאו אדעתן כו' כצ"ל:
דף י ע"א סי' יט שורה ה ועייליה לבי ידיה הוה גירושין כו' כצ"ל:
ע"ב סי' כא אמר רב חסדא בגמ' ד' כז שורה ב' וביקש לכתוב יהודה וטעה כו' כצ"ל:
סי' כב שורה ב והכא איהי קא כתבה פירוש כו' כצ"ל:
שורה ד ודלמא אקנויי אקנו ליה רבנן כו' כצ"ל:
עמוד ג סי' כד בעי מיניה רבא מרב נחמן גמ' ד' כ ע"ב: עמוד ד ומכאן דקדק הרי"ב דאין צריך נ"ב לא קאי על רש"י אלא על לשון מעורה שבגמ':
שורה ט וכ"כ הרא"ש ז"ל כתב הרמ"ה כו' כצ"ל:
דף יא ע"א שורה כא דלפי מה שפשט מגודרת היה משמע כו' כצ"ל שורה כו והיינו בעיין דלעיל דפשט אינה מגורשת כו' כצ"ל:
שורה טז מסוף הסי' ולמעלה אשה לא ידעה לאקנויי בדבר העתיד לחזור לידה פי' דהכא לא שייך כו' כצ"ל:
סי' כז אמר רבא בגמ' ד' כא: ע"ב סי' כט מתניתין אין כותבין גמ' ד' כא ע"ב: עמוד ד סי' לא אמר ר' אלעזר לא הכשיר ר"א אלא לאלתר בגמ' ד' כב ע"ב שורה ג ד אם איתא דהוי ביה תנאי מדכר הוי דכירי ולאו דוקא עד עשרה ימים אלא אפילו לזמן מרובה כו' כצ"ל:
דף יב ע"א פיסקא דין דחרש וקטן וגם כו' שורה ד ה הוי ספק מגורשת ועבד אפילו לכתחלה יכתוב טופס וטורף כו' כצ"ל:
סי' לה שורה ו ומשני אמר רב הונא והוא שהיה גדול עומד על גביו כו' כצ"ל:
ע"ב שורה ח דלא תימא מאחר שב"ד עומדין עליו כו' כצ"ל:
שורה כז ותימא למה ליה לאפלוגי על דברי רב נחמן שהיה בתראי כו' כצ"ל:
סי' לו הכל כשרים גמ' ד' כג: סי' לז אמר רב אסי א"ר יוחנן בגמ' שם ע"ב: עמוד ג סי' לח שורה ג לישראל פלוני וליתביה לאנתתי כו' כצ"ל:
שורה מסוף הסי' ולמעלה וכן פסקו ראבי"ה ואביו רבינו יואל הלכה למעשה כו' כצ"ל:
עמוד ד שורה ב ואומר דאיהי לאו דינא גמר כו' כצ"ל:
סי' מא שורה א אשה מכי מטא גיטא לידה איגרשה דא"ל את הוי כו' כצ"ל: