דבש תמר - ב (ראש)· רבי דוד טיטלבוים
ים של שלמה · פרק ראשון
דף א סי' א' המביא גט ממדינת הים בגמ' ד' ב' שורה ו מריש הסימן מכפר לודים שהוא ח"ל והוא מובלע בתוך תחום של א"י ללוד שהוא א"י אפ"ה כו' כצ"ל:
שורה יג מובלע לא בעי לומר בפנ"כ ובפנ"ח נראה בעיני כו' כצ"ל:
עמוד ג' שורה ראשונה רק שכתב ברי"ף שריב"א בר סמכא הוא כו' כצ"ל:
שורה ד מלמטה ואם להחמיר ולכוון על כתיבת כולו אין שומעין לו כו' כצ"ל:
דף ב ע"א שורה ו שיאמר הבעל להסופר שיכתוב הגט לשמה וכן לעדים שיחתמו לשמה וכן יאמר הסופר ועדי החתימה ישמעו כו' כצ"ל:
סי' י' אי ר' אלעזר כתיבה בעי לשמה חתימה לא בעי כלל ומשני ר' אלעזר היא כצ"ל:
שורה ו דאמר ר' אבא מודה ר' אלעזר במזויף מתוכו כו' כצ"ל:
עמוד ב' שורה כד דליכא עדי מסירה אז שלא לשמה כו' כצ"ל:
עמוד ג' סי' יא שורה כב וה"ק אף דלא בעינא כו' כצ"ל:
עמוד ד' סי' יב שורה יד מריש הסימן ומ"ה נהגו האידנא לומר אחר הנתינה והרי את מותרת כו' כצ"ל:
סי' יד בגמ' ד' ח' ע"ב: שורה ט מן זה הסימן יצא בן חורין שהוא בכלל נכסים שייר קרקע כו' כצ"ל:
דף ג עמוד א שורה ה ואפ"ה קנה את עצמו כו' כצ"ל:
שורה כה ואם היה מתנת בריא היתה מוציאתו כ"כ מן האב עכ"ל כצ"ל:
סי' טו בגמרא ד' ט ע"א קפריך סתמא דתלמודא כו':
עמוד ב' מסוף הסימן ולמעלה שורה ג ומ"מ נראה אחרי שהוציאה עיקר כתובתה אף על מזונותיה כו' כצ"ל:
פיסקא דין דאסור לומר כו':
שורה ד אודך או יברכך בצורתם כו' כצ"ל:
סי' יז שלחו ליה למר עוקבא כו' בגמ' ד' ז ע"א: שורה יז מזה הסי' וכתב הרי"ף ברכות פ"ה ופי' גאון הא כו':
שורה יט שישמעאלים קורין להם אשעא"ר אבל כו' כצ"ל:
פיסקא דין דאסור לשתות במיני זמרים וכן אסור לרקוד ולהיות במחול עם הבתולות כצ"ל:
עמוד ג שורה יח חכמים דבריהם בפרט שאין ישראל עושה אותם בעצמו כו' כצ"ל שורה ה הא מקמי הא פי' נ"ב ע"ש פי' ר"י:
עמוד ד' שורה יט ופרש"י זהורות המוזהבות טלית צבוע שני ובו קבועין טסי זהב כו' כצ"ל:
סי' כ מתניתין המביא גט בגמ' ד' ט ע"א: סי' כא מתניתין כל גט גמרא ד' י' ע"א: סי' כ"ב מתני' כל השטרות בגמ' ד' י' ע"ב:
דף ד ע"א שורה יא ויראו וידעו הערכאות כו' כצ"ל:
שורה כט דמש"ה משנינן תני חוץ מכגיטי נשים כו' כצ"ל:
שורה מ' לא בא למימר דמש"ה ודאי מהימני דכי עדיפא כו' כצ"ל:
עמוד ב' סימן כג רבינא סבר גמ' ד' יא: סי' כד אמר רבא כו' שורה כב בזה הסי' וא"כ הכא איירי שפיר דחותם עליו הדיוטות ואין זה מזויף כו' כצ"ל:
סי' כה שורה ד או אזלינן בתר השמות ואמרינן כו' כצ"ל:
עמוד ג שורה יג דאתי למסמך עלייהו ולא פליגי רבנן עלייהו כו' כצ"ל:
סי' כו מתני' האומר ד' יא ע"ב: שורה ט שתפס השליח שטר שחרור אע"פ כו' כצ"ל:
שורה יוד אבל התופס לב"ח במקום שאינו חייב לאחרים כו' כצ"ל:
עמוד ד סי' כח שורה טו ה"נ דוקא שאמדוהו לה' ימים ואיתסי בג' ימים כו' כצ"ל:
שורה ד מסוף הסימן ובפ' החובל סי' כו הבאתי הירושלמי כו' כצ"ל:
סי' כט מתני' האומר תנו גט גמ' ד' יג: שורה יוד וכן הוליך מנה לפלוני דסוף פירקן כו' כצ"ל:
שורה טז דאמרינן בה מצוה לקיים דברי המת כו' כן צ"ל:
דף ה ע"א פיסקא דין דבמעמד שלשתן שורה ב ודוקא שהקנה לו מדעת חבירו כו' כצ"ל:
סי' ל אמר רב הונא אמר רב שורה ב ל"ש מלוה ל"ש פקדון קנה ובלא מעמד ג' כו' כצ"ל:
שורה יז מסוף העמוד ולמעלה היכא דליכא פקדון או החוב ביד השליש שזהו מלתא דלא שכיח כו' כצ"ל:
שורה יד ברשות הלזה שמופקדת אצלו כו' כצ"ל:
שורה אחרונה ומ"ה לא הוי אמר לא אזלינן כצ"ל:
ע"ג שורה ראשונה ולא נשאר כלל ראובן אלא דין ערבות:
פיסקא דין אם הנפקד או הלוה כו' שורה ז והנפקד והמקבל הם ישראל כו' כצ"ל:
סי' לג שורה ח מה שיש לי בידך תנהו כו' כצ"ל:
שורה יז והעובד כוכבים אנס והוציאו בכת כו' כצ"ל:
שורה ד מסוף הסי' ולמעלה אמר רב אשי חזינן אי אינש דאמיד הוא עליה סליקו כו' כצ"ל:
עמוד ד סי' לד הני גינאי גמ' ד' יד ע"א: שורה יא מסוף העמוד ולמעלה להכחיש דבריו היכא דהודה כבר כצ"ל:
שורה ב ועשו שובר אע"פ שהשנים מצאו טעות אפשר פרע ליד הראשונים ושכחו מלכתוב תשלום פרעון כו' כצ"ל:
דף ו עמוד א סי' לה שורה ט מאותו סימן כי אמר נמי דלא פש ליה גביה ולא מידי כו' כצ"ל:
שורה י סהדי דמסהיד דלא מתייב ליה כו' כצ"ל:
שורה יא דשבועת עד אחד המעיד פרעון מדרבנן בעלמא הוא כו' כצ"ל:
שורה טז שהם סוברים שהממחה אצל אחר כו' כצ"ל:
שורה ל ל"א דאין המלוה נאמן לומר שטר אמנה הוא כו' כצ"ל:
שורה לה ובגרמתו הוא נתחייב ליתן לזה כו' כצ"ל:
עמוד ב שורה ט ונהי שכתבתי בפ' הגוזל בתרא סי' מח כו' כצ"ל:
פיסקא דין מעמד שלשתן שורה ג שיזכה לו וזכה לו במעמד כו' כצ"ל:
פיסקא דין דבמלוה או פקדון הולך הוי כוכי וכשהוחזק כפרן בפקדון לא מצי הדר כו' כצ"ל:
סי' לט שורה ג' אינו חוזר פקדון לימא ליה כו' כצ"ל:
עמוד ג' שורה ח והא דאמר גבי עבד תן כזכי אע"פ שמרצון לבו משחררו שאני שחרור דאי לאו דעבד נייח נפשיה לא הוה משחרר ליה הלכך הוי כמו חוב וא"ת גבי מתנה נמי אמרינן בפ' הנזקין (ד' נ:) אי לאו דעביד נייח נפשיה לא יהיב ליה וי"ל כו' כצ"ל:
עמוד ד' סי' מב שורה ט לדידי לא מהימן לי בשבועה את המניתיה ואי לא כו' כצ"ל:
סי' מג מסקינן בסוגיא כו' פסק כתב ר' יואל הלוי מספקא לי אם ש"מ זוכה נכסים ע"י אחר שנתנו בידו כו' כצ"ל:
דף ז ע"א שורה כו מנ"ל דלא כרש"י דאיירי בלא חזר כו' כצ"ל:
שורה כז נ"ל דלא קשה מידי כו' כצ"ל:
שורה לו ה"נ לענין הולך דיליה דלא אמר הש"מ כו' כצ"ל: