אור ברסלב
דבש תמר - ב (ראש) ברכות › פרק חמישי

דבש תמר - ב (ראש)· רבי דוד טיטלבוים

ברכות · פרק חמישי

פרק רביעי

רא"ש סי' א' מעי"ט אות א' שוהין כו' דהכי אמרי' בגמרא כו' ושאלו התם וכי מאחר ששוהין תשע שעות ביום בתפלה תורתן כו' כצ"ל:

רא"ש סי' ב' מעי"ט אות ס' שאפילו רואות כו' כ"כ תהר"י וגם הר"נ פי' כן בפ' תינוקות נ"ב בפ' שני משבועות הלכות נדה בלשון נח וקצר:

מעי"ט שם אות צ' אלא מתוך שמחה כו' שהיא מפלת יהויכין אלא כצ"ל:

רא"ש סי' ד' מעי"ט אות ז' כבר מפורש כו' אלא שהיה מתפלל ג"פ ביום בכל עת שהיה רוצה וכמו כן כו' כצ"ל:

שם שמעינן שחובה הוא להתפלל באותם זמנים כ"כ כו' כצ"ל:

מעי"ט שם אות ט' אין אומר דברים נ"ב ובגמ' איתא אין אומר דבר:

רא"ש סי' ה' מעי"ט אות ע' ומאי ניהו כו' ורש"י לא פי' כן נ"ב שרש"י פי' שם הללו את ה' מן השמים הללו אל בקדשו דהני תרתי נקרא הלל שמלאים הלולים:

רא"ש סי' ט' ד"ח אות ל' אל יתפלל כתב רמ"א בסי' צ"ט בשם כצ"ל:

רא"ש סי' יד מעי"ט אות א' שאל ר' יוסי וברי"ף גרס ר' אסי נ"ב וכבר כתבתי שהוא שיבוש שנשתבשו ספרי הרי"ף שלפנינו כי כיון שהרא"ש מעתיק ר' יוסי בטח כן היה גם ברי"ף שלפניו כי הרא"ש בכתבו ספרו זה היה ספר הרי"ף פתוח לפניו:

שם הלאה אות ב' ה"ג המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס או לא אמר ליה צריך כו' ובדפוס ישן גרס א"צ וכן הוא ברי"ף אין המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכום נ"ב גם כאן אומר כנ"ל שמהרא"ש יש למידק גי' הרי"ף שהוא כמוהו ועוד מוכח טפי כיון דאחר והם אמרו המבדיל בתפלה צריף שיבדיל על הכוס מעתיקים אתמר נמי א"ר בב"י שאל וכו' א"ל וכו' כהרא"ש כן הרי"ף ואם היה גי' הרי"ף א"ל אין צריך מאי אתמר נמי דנקטי אין זה נמי אלא ההיפך אלא גם ברי"ף צ"ל צריך כמו ברא"ש לפנינו וכן היה ברי"ף שלפני הרא"ש וכמו דאיתא בגמ' ועוד אני אומר כי ברי"ף טוב יותר לפרש א"ל אין כמו הן (יא בלעז) המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס ובזה הלשון של הרי"ף מפולש וחלק ורוח דייקנים נוחה הימנו יותר מאשר נפרש אין לאו כי אם כן היה לו לומר המבדיל בתפלה אין צריך להבדיל על הכוס מכל הלין ברור אצלי שבעז"ה דברי אמיתים ותל"מ:

רא"ש סי' יח ד"ח אות נו יתחיל ממקום שפסק עד סה"ד נ"ב ולי תמיה איך לא זכר הד"ח לרמ"א שכותב כמו הסמ"י ורמ"י לא מלבו בדה והמ"א שם בסוף סי' נט מסיים דלא כל"ח ועתה שמו דברי חמודות וברי"ף על הגליון כתבתי להוסיף נקודה קטנה על או שברבינו יונה ולקרות אומר וכה פירושו אם טעה באופנים (או') אומר מאופנים, עד סוף הברכה נמשך כ"כ לאם טעה ופירושו ואם טעה עד סוף הברכה אחר אופנים א"צ לחזור אלא מלאל ברוך ובזה דבריו מכוונים לדברי הרמ"א ורמ"א כותב זה בשם הר"י ורא"ש והגהות מיימוני והטור:

רא"ש סי' כ' מעי"ט אות י' ובפ' שני דמגילה כ' בסה"ד וזו היא תשובה על דברי במל המאור נ"ב וכן הוא בין השגות הראב"ד על בעל המאור הנ"ל:

שם בסוף הסימן הגהה ד"ה מיהו היכא בת"ש אות א' או ז' ובספ"ק פסק הרא"ש דאין מחזירין אותו נ"ב לבד משיב הרוח:

שם ברא"ש ואם לא עשה כן ראוי לו כאלו לא התפלל נ"ב שם הגי' ראוי לו שלא התפלל פי' רש"י כלומר נוח היה לו אם לא התפלל:

רא"ש סי' כג ד"ח אות עג ואיכא מ"ד כו' ונראה לי לקיים דברי שניהם דמטי ש"ץ לקדושה נ"ב ויש עוד לקיים דברי שניהם בשחרית מוסף ומנחה עד דמטי לקדושה ולמעריב עד דפסע או דפתח ק"ש:

תוכן העניינים

דבש תמר - ב (ראש)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה