דבש תמר - ב (פירוש המשניות להרמבם)· רבי דוד טיטלבוים
שבת · פרק שלישי
דף מא מתני' מוליאר הגרוף ומוליאר הוא כלי מנחשת ידליקו בתוכו האש וכו' נ"ב בגמ' איתא ה"ד מוליאר הגרוף תנא מים מבפנים וגחלים מבחוץ וכן מעתיק הרי"ף והרא"ש אינו מעתיק ואינו מזכיר כלל דבר מוליאר גם הרמב"ם בפסקיו אינו מדבר אודות מוליאר וכאן מפרש להיפך ופליאה הוא כי דרכו לילך בעקבות הרי"ף ואיני יודע מה לשפוט בזה יכול להיות שנשתבש ביד המעתיקים או אפשר טוב יותר לדחוק לשונו לקרב ללשון הגמ' והרי"ף וע"פ פרש"י ז"ל מה שכתב ידליקו בתוכו האש לאו דוקא בתוך אלא כל מקום שיש תוך ובית קיבול בתוכו יקרא והוא מבחוץ והוא מה שכתב רש"י ונותן שם גחלים ומה שכתב וסביב האש תעשה היינו שמקום בית קיבול האש עשויה בדופנו כזה ושניהם אמת לשון רש"י והמים בקיבולו הגדול ולשון הרמב"ם סביב האש תעלה מבחוץ וממלאין אותו מים וגם על האש יכולין לומר האש מבחוץ:
מתני' המיחם שפינהו. אינו רוצה באמרו פנהו כו' אבל רוצה לומר נ"ב מפרש מיחם שפינהו כאביי וכן מפרש הרי"ף וביד החזקה פ' כ"ב הל' ו' מעתיק מיחם שפינה ממנו מים חמין כר"א ב"מ וע"ש במ"מ: