אור ברסלב

דבש תמר - ב (פירוש המשניות להרמבם)· רבי דוד טיטלבוים

שבת · פרק עשירי

פרק תשיעי

דף צא ע"ב ד"ה אסקופה נ"ב זה הדיבור נלקה במוקדם ומאוחר ולא אחוס על הקולמוס הדיו והנייר והזמן ואעתיקו על הסדר הראוי. אסקופה נקראת המשקוף התחתון ממשקופי הבתים והדיורין וזולתם כמו שקוראין המשקוף העליון משקוף וזאת האסקופה שמדבר בה בזאת ההלכה היא כרמלית וכבר קדמו מצרי הכרמלית ודיניה בתחלת זאת המסכת ואסקופה החיצונה היא אצטבא והוא לפני משקוף פתחי הבתים ונקראת חיצונה לפי שהיא לצד רה"ר ופי' בבת אחת עד סה"ד עיין תי"ט ד"ה אסקופה:

דף צב ע"ב משנה המתכוון וכו' סינר חגור וכאשר תחלה דבר בסינר שלה בין מלפניה חייבת כו' נ"ב משמע דוקא אשה בסינר שלה חייבת אבל מקבלי פתקין פטירי וכדמסיים ואין הלכה כרבי יהודה אבל מפסקיו נראה שחזר מזה שכתב פ"א הל' י"ג היה חגור בסינר כו' חייב ומדכתב בלשון זכר היה חגור משמע דעל מקבלי פתקין קאי ואצ"ל אשה ולא פליגי הת"ק ור"י ושניהם אמרו כהלכה וכן כתב המאירי שר"י אינו חולק עם ת"ק:

דף צד צה משנה הנוטל צפרניו ומשנה התולש מעציץ נקוב כו' וכמו כן אם עשה כזה אפילו לאדם אחר בכלי כצ"ל. ודע כי ציפורן כשנפסק או נתלש רובו ונשאר תלוי מן הראש השני ומצער אותו כו' כצ"ל ואין הלכה כרבי שמעון והלכה כחכמים הסה"ד נ"ב דרך לומר הלכה או אין הלכה על תנא בתרא ואומר כאן אין הלכה כר"ש שהוא בתרא בעציץ נקוב והלכה כחכמים שהם בתראי בנוטל צפרניו:

דף ק משנה הזורק בים כו' ללמדך אפילו היה רחבו ד' אמות או אפילו פחות מד' טפחים כצ"ל וע' רמב"ם פ' י"ד הל' כ"ד ותמצא כי כן צ"ל וכן כתב המ"מ כי הוא כשני אוקימתות דאביי ורב אשי:

בא"ד וכשיהיה בגובה זו הרקק עשרה טפחים כו' עד סה"ד נ"ב הוא אוקימתא ראשונה דסתם גמ' נמצא סבר ככל שלש האוקימתות:

תוכן העניינים

דבש תמר - ב (פירוש המשניות להרמבם)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה