דבש תמר - ב (פירוש המשניות להרמבם)· רבי דוד טיטלבוים
שבועות · פרק ראשון
דף ב שבועות שתים שהן ארבע ידיעות הטומאה כו' שבועות שתים כי ישבע אדם על מה שעבר נ"ב מקדים המחבר לשעבר משום דתליא בפלוגתא דר' ישמעאל ור' עקיבא והלכה כר' עקיבא דמרבה לשעבר מריבה ומיעוט ע"כ מקדימו לידע דהלכה כר"ע וגם איידי דאתיא מדרשא חביבא עליה וגם לידע שאין צריך הרעה והטבה רק כל הן ולאו כהרעה והטבה חשיב כי לשעבר אם שאכלתי ולא אכלתי נקרא הרעה והטבה אבל הוא רק שם המושאל כי באמת אין שייך כלל בלשעבר הרעה והטבה כי מה שעבר עבר ואין וידענו מלשעבר שאינו צריך הרעה הטבה וכמו שהולך ואומר שעשה או לא עשה שיעשה או לא יעשה ואינו מזכיר דבר שיש הרעה והטבה וגם מפני שהריבה קודם בקרא להמיעוט והריבה האחרון הוא רק לחזק הריבה הראשון ממה שהחלישו המיעוט:
שם כל שיש בו ידיעה בתחלה וידיעה בסוף כו' סמוך לסה"ד ואמנם ענין ראיותיהם על שעיר יום הכפורים הנשרף כולו נ"ב שעיר הפנימי מכנה הנשרף כולו פי' ענין ראיותיהם ששעיר הפנימי תולה על יש בו ידיעה בתחלה ואין בו ידיעה בסוף עד שיודע לו ויביא עולה ויורד כמו שמקדים שאינו בא אלא ביש ידיעה בתחלה וידיעה בסוף ומכנה אותו הנשרף כולו להוציא שעיר החיצון וכל שעירי מוספין שרק האימורין נשרפים ובשרם נאכלין לכהנים ולהוציא שעיר המשתלח שאינו נשרף כלל:
שם ועל שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף ר"מ אומר כל השעירין כו':
שם ע"ב ר"ש בן יהודה אמר משמו שעירי ראשי חדשים כו':
לפי שכבר אמר נ"ב חסר וכצ"ל לפי שכבר אמר שעירי ר"ח על מה מכפרין קאמר מוסיף עליהן של רגלים ולפי שכבר אמר מוספי רגלים על מה מכפרין אמר מוסיף עליהן של יוה"כ:
שם ועל זדון טומאת מקדש וקדשיו כו':
וחמורות הם כריתות ומיתות ב"ד ולא תשא נ"ב ע' תשובה פ"א הל' ב כסף משנה ד"ה ומה הן הקלות וכו':
שם אפילו לא עשה תשובה נ"ב ע' לחם משנה שם: