אור ברסלב

דבש תמר - ב (פירוש המשניות להרמבם)· רבי דוד טיטלבוים

פסחים · פרק שמיני

פרק שביעי

דף פז ע"א האשה בזמן שהיא כו' רגל ראשון פי' כו' לפי כי עוד יתבאר לך כי הוא לא יניח עבד חציו בן חורין כו' נ"ב ע' כ"מ:

דף פח ע"ב האומר לעבדו כו' כשאמר לו רבו צא כו' ואמרנו יאכל מן הראשון הוא מיוחד למלך ולמלכה בלבד כשאמרו לעבדיהם יצאו ושחטו עלינו את הפסח ושחטו שני פסחים וזה לחסרון דעת המלכים ומיעוט התעסקם במצות כצ"ל ונ"ב ופירושו כמו שפי' הכ"מ דעת הרמב"ם בהלכות:

דף צ ע"א זב שראה כו' זו המשנה כו' אלא בטומאת המת בלבד כאשר ביארתי לך שם פי' במשנה דף עט ד"ה נטמא קה שם מבאר באר היטב אשר טומאת מת שחל שביעי שלו ע"פ ויטהר ביום ויכול לערב לאכול ידחה לפסח שני והוא רק בטומאת מת לבד וע' ביד החזקה ק"פ פ"ו הל' ב ובראב"ד ובכ"מ ובמ"ל שם:

דף צא ע"ב אונן טובל ואוכל כו' מה שחייב שנתיר לו כו' וזה הוא ראוי כשמת לו המת אחר חצות יום ארבעה עשר שהוא מחויב קרבן פסח ונתחייב בו קודם שיחול האנינות אבל אם מת לו המת קודם חצות שהוא אונן קודם שיחול שעת חיוב הקרבן ידחה לפסח שני ואין מקריבין עליו והוא אונן לפי שאינו ראוי מפני אנינותו ואם שחטו עליו וזרקו הדם טובל ואוכל לערב כצ"ל כדאיתא ביד החזקה וע"ש בכ"מ שמראה מקום שיצא להרמב"ם חילוק הזה כי כאן בגמ' לא נזכר מזה כלל:

תוכן העניינים

דבש תמר - ב (פירוש המשניות להרמבם)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה