דבש תמר - ב (פירוש המשניות להרמבם)· רבי דוד טיטלבוים
פסחים · פרק שביעי
דף עה ע"ב נגע בחרסו של תנור כו' הרי הוא כמרק סה"ד הנני רואה פי' הרמב"ם במשנה זו אשר בלמדי הגמ' לא פללתי כי רק רישא דמתניתין נגע בחרסו של תנור מפרש הרמב"ם משום צלי ע"י דבר אחר ולא צלי אש אבל נטף מרוטבו וחזר אליו לא מטעם שנצלה הרוטב שלא באש אלא הרמב"ם אוסר הרוטב של קרבן פסח מכל וכל כי מדייק דכתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה בשר ולא רוטב וכן כתב בידו החזקה ק"פ פ"ח הלכה יב נטף מרוטבו על החרם וחזר אליו יטול את מקומו שכל המרק והליחה שתפרוש ממנו בשעה שנצלה אסורה שהרי אינו בשר צלי וכן מפרש נטף על הסולת שהרוטב אוסר את הסולת ואיך למד הגמ' השיטה דרב ושמואל לא ידעתי הראשונים מבלעדו משכו ידיהם מן רכ"ח מצות אשר אינו נוהג בעו"ה אשר אין לנו בית מקדשנו ולא ארצנו רק הוא לבדו אשר כתבם בקיצור בהלכות פסוקות גם הכ"מ לא כתב בזה כלום ועברתי לפני הצל"ח וראיתי שפתיו מרחשין בדברי הרמב"ם הללו אבל לא שמעתי: