אור ברסלב

דבש תמר - ב (פירוש המשניות להרמבם)· רבי דוד טיטלבוים

סנהדרין · פרק ראשון

סנהדרין

דף ב ד"מ בשלשה וכו' גזילות וחבלות בג' וכו':

וחכ"א אין ראוי לעשות כן שמא יצא לעז על השלשה הראשונים שאינן מומחין או שהן פסולין נ"ב פי' הרואה שלא ידע שהבעל הביא עדים אחרים שידעו שזינתה ולא ידע כ"כ אשר הוסיפו עוד כ' על הג' הראשונים ויצטרפו יחד לב"ד של כ"ג אלא יראה שיתוועדו ב"ד אחרים וישמע שב"ד האחרון יחייבו האשה מיתה ילעוז לעז על הג' הראשונים שחייבו הבעל לשלם מאה כסף מהיפך להיפך ויאמר על הראשונים שאינם מומחין וטעו בדין או שהיו הג' הראשונים פסולין מחמת קורבה להאשה ויסלפו המשפט לטובת האשה ועתה הב"ד האחרון מומחין צדיקים דנידון אמת לאמיתו ע"כ אמרו חכמים שאם הוכחשו עדי הבעל וירצו לדון הבעל מאה כסף ידונו שלשה ועשרים ואם יביא הבעל עדים אחרים ויחייבו אותו הב"ד עצמו של כ"ג להאשה מיתה לא יהרהר שום אדם אחריהם הם אמרו והם אמרו כנ"ל לפרש דבת הרמב"ם מתמצית דברי הנ"י. והתי"ט כתב על דברי הרמב"ם "או שהם פסולים" גם "על שאינם מומחין" ועתה בעז"ה הכל נכון:

שם דיני נפשות בכ"ג הרובע והנרבע בכ"ג כו' הביא ראיה במה שנאמר ואת הבהמה תהרוגו נ"ב התי"ט כתב דדברי הרמב"ם בזה צריך עיון וחיבורו של הגרי"ב יש סדר למשנה אין עמדי אך נ"ל כי הרמב"ם לא רצה לפרש כפרש"י שני הפסוקים על ההיקש אחד להקיש בהמה הרובע לאשה הנרבעת ואחד להקיש בהמה הנרבעת לאיש הרובע דמה לי רובע מה לי נרבע כיון דידעינן שבהמה הרובע בכ"ג ה"ה בהמה הנרבעת. כ"כ אם שניהם להקיש אתיא למה מקדים התנא קרא והרגת וגו' לקרא ואת הבהמה שכתוב לפניו ע"כ מפרש הרמב"ם ששניהם להקיש לא צריך רק קרא אחד לגופיה שהבהמה ג"כ חייבת מיתה וזה משמע יותר מן והרגת את האשה ואת הבהמה ששניהם במיתה ע"כ מקדימו וא"כ ואת הבהמה תהרוגו מיותר ללמד להקיש בהמה לאדם מה אדם בכ"ג אף בהמה בכ"ג:

שם סנהדרין גדולה היתה של שבעים ואחד כו' סמוך לסה"ד ושלישי לחלק צדקה 1) ורופא אומן 2) ולבלר 3) ומלמד תינוקות הרי מאה ועשרים:

תוכן העניינים

דבש תמר - ב (פירוש המשניות להרמבם)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה