דבש תמר - ב (פירוש המשניות להרמבם)· רבי דוד טיטלבוים
בבא מציעא · פרק תשיעי
דף קג ע"ב המקבל שדה מחבירו והיא בית השלחין כו' צריך אתה לידע עד בין שתעשה הארץ הרבה או מעט נ"ב מכאן עד סוף המשנה אין הדרך מפולש ולענ"ד כך צ"ל ועוד פי' מקבל נופל דרך כלל גם על השוכר ועל המוכר שכן הוא אומר במשנה מקבל ורצונו לומר כ"כ חוכר או שוכר וכאלו אמר המקבל שדה או בחכירות או בשכירות ומה שאמר בזו המשנה והלכה שלפניה מקבל זה הדין מקבל זה הדין בעצמו בשוכר (כאן אין נחוץ להוסיף ובחוכר הכל חד ואדרבה מלשונו הזהב כאן מקבל זה הדין בעצמו בשוכר מראה לדעת בעליל כן לשונו הקודם כרצוני) ובזה ישתנה פירושו עם פסקיו שכירות פ"ח הל' ד' החוכר או המקבל שדה וכו' וכדאמר ר"פ קמייתא בין בחכרנותא בין בקבלנותא: