אור ברסלב

דבש תמר - ב (פירוש המשניות להרמבם)· רבי דוד טיטלבוים

בבא בתרא

בבא מציעא

פרק ראשון

אין חולקין את החצר כו' וכבר ביארנו שמשיחת בית רובע מאה אמה וחמש אמות נ"ב לפי זה משיחת בית תשעה קבין 3780 והמחבר כתב 3750 אך מה שכתב שבית רובע הוא 105 אינו בדיוק אך לאשר הוא יותר מן 104 כתב 105 אבל לפי מדת חצר המשכן סאתים סאה חמשים על חמשים והמה 2500 אמות מרובעות עולה לרובע הקב 1/24 מזה 1/6 104 עתה צא וחשוב תשעה שהם 36 פעמים ככה תמצא מדויק 3750 אך מה שכתב תשעת חציי קבין המה 1750 המעתיק או איזה מדפיס שיבשו כי הוא טעות דמוכח שהוא החצי מתשעה קבין והוא 1875 וכן תשעה חציי קבין ח"י פעמים רובע הקב חשוב ח"י פעם 1/6 104 כ"כ תמצא 1875 היוצא לנו מזה בפנים צ"ל ותשעת חציי קבין משיחת אלף ושמונה מאות ושבעים וחמשה:

פרק שני

דף כ ע"ב לא יפתח אדם כו' וכל מקום שיזיק החום הדין מש הוא כדין אוצר שאינו יין פי' ולא יעשה תחתיו חנות אף של נחתומין ושל צבעין:

דף כב מי שהיה כותלו כו' וזה שאמרו דושא דהכא מעלי להתם. יאמר למי שבנה הכותל כנגד כותלו השפל כותלך נ"ב וע' הרע"ב:

ירחיק אותו מן החלון טפח ויגביה הכותל ארבע אמות על החלון ונ"ב ע' בפסקיו וכן מגיה הגר"א:

דף כג מרחיקין את השובך כו' וזהו שיעור עשר וחומש אמה בקרוב נ"ב עשר אמות 96/1000 4 צאהל ועוד אורך ורוחב:

ומזחילה נ"ב צ"ל בראשית הדיבור שהוא במשנה כ"ב ע"ב: דה כד ע"ב מרחיקין את האילן מן העיר כו' ואין הלכה כאבא שאול:

פרק שלישי

דף נז אלו דברים שיש להם חזקה כו' מה שמדבר בכאן סה"ד עד לאחר ג' שנים נ"ב משמע דבחצר השותפין לאלתר הוי חזקה וכן פסק בהלכותיו והוא דלא כפי' רשב"ם ועיין ב"י בטור ח"מ סי' ק"מ ססי' כ"א בטור:

דף נט המרזב אין לו חזקה כו' ואין לך היזק שירדו מצד זה או מצד זה נ"ב כאן מביא אוקימתא דר"י א"ש מפני שהוא קרוב יותר ללשון המשנה וכן מעתיק הרע"ב לפרש המשנה אבל הרמב"ם בהלכותיו מעתיק אוקימתא דרב ירמיה בר אבא וכתב המ"מ דפסק כוותיה אבל במרזב עצמו לא יגע בו ולא יזיזנו ממקומו שלא לדעת בעל הגג וכן פוסק הב"י ורמ"א בש"ע:

פרק רביעי

דף סד לא את הבור ולא את הדות כו' בור הוא חפירה בקרקע והדות בנוי על הקרקע נ"ב פי' על הקרקע שבחפירה וז"ל מכירה כ"ה ב' הבור החפור בקרקע הדות הבנוי בבור ושם כ"ד ט"ו "הבור והדות שבעובי הקרקע" וברייתא מפורשת אחד הבור ואחד הדות בקרקע וכן מוכח ממה שמסיים מה שהוא נראה על הארץ משמע שדות אינו נראה על הארץ:

סמוך לסה"ד ולפיכך א"צ ליקח לו דרך כרבי שמעון נ"ב חפשתי ומצאתי את ר' שמעון לקמן דף ע"ב בגמ' דמסיק שר' שמעון נמי סבר מוכר בעין רעה מוכר ולמה מביא את ר' שמעון לכאן ותולה רבנן בר' שמעון קצר השגתי:

פרק חמישי

דף פז ע"ב השולח את בנו אצל חנוני ופונדיון בידו כו' ולפיכך חייב החנוני כשנתן לו השמן נ"ב משמע דלא גריס ופונדיון בידו וכן מעתיק הרמב"ם המשנה בפסקיו וע"ש במשנה למלך שנטה שם בפירוש דבריו מפירושו כאן והיו לו שם דברי הרמב"ם סתומים ונראה שלא ראה פי' המשנה כאן:

פרק שביעי

דף קו בסימניו ובמצריו כו' ינכה יפחות מן הדמים שיעור מה שחסר מן המדה נ"ב מן תחלה עד כאן נשמט ממשנה דלעיל ונעתק לכאן ומהראוי להחזיר למקומו בראשית דבריו על המשנה דלעיל דף קג ע"ב:

דף קז ע"ב האומר לחבירו כו' מן הכחוש שבה והוא נותן לוקח מכאן ואילך צריך תיקון וכצ"ל לפי הגהתי כגון שהיה מדת השדה מאה אמה ושוה מאה דינרין ויהיה בה מקום שמדתו שלשים אמה שוה נ' דינרין ימשח לו נ' אמה מן השבעים ויתן עד נ' דינרין (פי' להשלים המעות ואם פסק עמו ברוח ובאותו רוח על דרך משל היה אלה השלשים אמה השמנים ימשח לו לאותן השלשים אמה עשרים אמה בעשרים ותשעה חצאי דינרין שהוא חצי החבל:

אופן אחר להגיה המשנה הנ"ל אשר מצאתי והוספתי הגהתי וכצ"ל כגון שהיה מדת השדה מאה אמה שוה נ"ח דינרין ויהיה בה מקום שמדתו ל' אמה שוה ל' דינרין ימשח נ' אמה מהשבעים ויתן לו ט' דינרין וכו' כולה כמו שהיא בלא הוספה וגרעון כלל והכל נכון אך לא כהרע"ב:

פרק שמיני

דף קטו סדר נחלות כך הוא כו' יש לך לזכור בסדר הנחלות שלשה עקרים ע' סמוך לסה"ד שאין ירושה לאחים בחיי האב ולא לאחי האב בחי' אבי האב:

דף קכב אחד הבן ואחד הבת בנחלה כו' רוצה לומר שהם שוים בירושת האם והאב כלומר:

פרק תשיעי

דף קמו השולח סבלונות כו' בין מת הוא בין מתה היא או הדר הוא יחזור הכל:

דף קנג לא כתב בה שכיב מרע כו' שיביאו ראיה אותם שיש בידם שטר מתנה בעדים שהיה בריא בעת כתיבתו:

דף קנז המחלק נכסיו על פיו כו' ואפילו אם יהיה המקנה לזולתו שכיב מרע נ"ב כצ"ל כמו שמפורש במשנה אחד ברי ואחד מסוכן ואח"כ מפרש מאי דקתני אלא במשיכה וקשה לכאורה הא מתחיל דבריו וכבר ביארנו וכו' וקנין המטלטלין וכו' ושם בקידושין מפרש עוד קנינים למטלטלין היינו חליפין ואגב קרקע והכא קתני אלא במשיכה ע"ז מתרץ מאי דקתני אלא במשיכה אינו ממעט אלא בדבור בלבד שדבור אינו כלום:

דף קנז נפל הבית עליו ועל אביו כו' אבל אומרים זה לבעלי חוב דבן יורשי הבן רצונו לומר נ"ב נראה שלפני הרמב"ם היה הגי' במקום בעלי החוב יורשי הבן והיינו הך כדמפרש:

דף קנח נפל הבית עליו ועל אשתו כו' ונכסים הם נכסי צ"ב ונכסים הנכנסים והיוצאים עמה:

וכבר נתבאר בפרק רביעי מיבמות:

פרק עשירי

דף קסח מי שפרע מקצת חובו השליש את שטרו כו' רבי יוסי סבר אסמכתא קניא וכל מה שיהיה על דרך זה יקרא אסמכתא נ"ב פי' דפסק אסמכתא קניא רק על אלו אופנים דמפרש ואזיל אבל זולת האופנים הללו לא קניא ואין מתקיים מזה כלום וע' ברי"ף שדברי הרמב"ם נראה נלקח משם אבל בפסקיו פוסק בהדיא כר' יהודה דאסמכתא לא קניא:

דף קעג המלוה את חבירו ע"י ערב וכו' ופירוש המשנה כך המלוה את חבירו ע"י ערב לא יתבע בהן תחלה:

סליק פירוש המשניות להרמב"ם ממסכת בבא בתרא:

תוכן העניינים

דבש תמר - ב (פירוש המשניות להרמבם)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה