אור ברסלב
דבש תמר - א (תורה) חומש בראשית › נח

דבש תמר - א (תורה)· רבי דוד טיטלבוים

חומש בראשית · נח

בראשית

(ו' י"ב) כי השחית כל בשר פרש"י אפילו בהמה חיה ועוף ות"א אינו מפרש כן אלא "כל בסרא אינש" אבל ת"י מתרגם "כל חד וחד" ושפיר גם לפי הדרש:

שם ט"ז ופתח התבה בצדה תשים נ"ב פתוח לעליה עליונה שאדם בו תחתים שנים ושלשים תעשה חושב הנעשה ראשון כדרך הבונים שתחלה בונים התחתים ובונים ועולין ורש"י חושב כדרך הנכנסין לספינה גדולה שכל הנכנסין נכנסין בעליונה ומשם יורדים לאמצעים ומשם לתחתים וקורא לכלם עליות כי גם התחתונה לא נגעה בארץ אלא למעלה הרבה הלכה:

שם ז ב' ג' אחד הוא לחיות זרע על כולם נאמר על בהמה הטהורה ואשר לא טהורה ועל עוף השמים ואיתא במ"ר לא שאני צריך להם אלא להחיות זרע על פני כל הארץ, והניחא שהרבה בנקבות אבל מה לו להקב"ה שירבה בזכרים הלא מזכר אחד כ"כ יתעברו כולן כדי שיבין שהזכרים המה להקריב קרבן ודוקא עולות שבא רק מזכרים הדא הוא דכתיב לקמן ח' כו' ויבן נח וגו' ויעל עולות:

שם י"ז ותרם מעל הארץ פרש"י משוקעת היתה במים י"א אמה כספינה טעונה המשוקעת (כך היתה התבה) מקצתה במים כי י"א מל' הוי מקצתה אבל ספינה אדרבה מקצתה למעלה מן המים וכמעט כולה במים כי ספינה עשויה קצר מלמטה ורחב מלמעלה ע"כ רוב גובהה במים והתיבה היתה רחב מלמטה וקצר למעלה היתה רק מקצתה משוקעת במים:

שם כ"ג וימח פרש"י לשון ויפעל הוא וכו' כגון בנה מחה פנה כשהוא נותן כצ"ל:

(שם ט' ג') כירק עשב נתתי לכם את כל. ע' מה שכתבתי לעיל א' י"א כ"ט:

ג' י"ט אשר בראשונה ניתן לאדם עשב זורע זרע לאכלה וכשחטא נאסר לו והושוה לבהמה לאכול רק ירק עשב שצומח מעצמו בלא זיעת אפים ולנח הותר הכל כירק עשב:

שם ו' שפך דם האדם באדם דמו ישפך ת"א דישוד דמא דאנשא בסהדין על מימר דיניא דמה יתשד תרגום מפרש באדם קחי למעלה ופי' בסהדין וקאי גם למטה באדם דמו ישפך פי' על מימר דיניא:

שם י' ד"ה חית הארץ אתכם הם המתהלכים עם הבריות סה"ד ד"ה מכל יוצאי התיבה כו' ורמשים סה"ד ואחריו צ"ל ד"ה לכל חית הארץ כו' אשר אתכם הכל דיבור אחד עד סה"ד ולמחוק ההפסק אשר בין החיה לאשר ואשר אתכם צ"ל באותיות רש"י:

שם י"ב וי"א זאת אות הברית וגו' את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית אות ומופת. הפלא ופלא יש בקשת זה הלא החמה כולה זורח על הענן ומה שנראה רק חציה אינו פלא כי רגלי הקשת מגיעים לארץ ומחציתה השנית הארץ עומדת בפניה ואין עינינו שולטת מה למטה אבל זאת הפלא למה אין העיגול כולו אלא ממראה הקשת הלא אמצעות החמה זורחת על הענן כמו הסביבות ומהראוי להיות כמו מראה הלבנה בתכלית רבע חודש שמקבלת אורה על מחציתה לעינינו כמלוא המחצית כן ראוי להיות מראה הקשת שמקבל מהחמה מראה אחד על מלוא המחצית ולמה נראתה רק קשת כאלו מקבל המראה רק מגבול הסובב סחור סחור החמה אך אין זה אלא אות ומופת לזכור הברית שלא יהיה עוד מים על הארץ אלא המים יהיה סביב לארץ כקשת והוא ים אוקינוס שהוא כ"כ כמראה פנים אל פנים ובאמצע לא יהיה מים רק יבשם אשר אינה כמראה ושוה לקשת אשר בענן אשר המראה הוא בקשת ולא באמצע:

שם כ' ויחל נח פרש"י כפי הדרש ות"א בזה פשטות ושרי החחיל וגם רש"י מסיים שהיה לנח עסק זה בתחלה ושניהם אמת כי למה לט לידע שזה היה תחלת עסקו למען נדע כי עשה עצמו בזה חולין ואנחנו מקבלי התורה לא נעשה כמוהו רק תפלתנו יהיה סמוך למטתנו ובקומנו יהיה עבודתנו תפלה ליוצרנו ולברכו על המאורות וכל אחד לפי בינתו תהלים משניות דף גמ' וכן הלאה וחלילה לנו חולין לעשות עצמנו לעסוק במלאכה או מו"מ ראשונה:

(שם י' ח') ת"א הוא שרי למהוי גבור (תקיף) בארעא מוחק אני כאן האי תקיף כי ציד ת"א תקיף ובאין ציד אין תקיף:

תוכן העניינים

דבש תמר - א (תורה)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה