דבש תמר - א (תורה)· רבי דוד טיטלבוים
חומש בראשית · לך לך
(י"ב ד') וילך אתו לוט נ"ב משמיענו כי לולא הלך מעצמו עמו לא היה לקחו אתו אך אחר שהלך מעצמו לא רצה לרחקו ולקחו כמו שכתב לקמן ויקח וגו' ואת לוט בן אחיו לפי שהיה בן אחיו מה היה לו לעשות עמו וסוף כל סוף פרדו מאתו:
שם י"ב ט"ז ולאברם היטיב בעבורה והטבה אינו דבר גדול רק כמו מדור ואכילה ושתיה (ע' ש"ח אות ש') ואין במשמעו מתנות גדולות וא"ת כמה יכול להיות הטבה לשנים או שלשה בני אדם ע"כ מסיים כי אברם לא לבדו היה אלא ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ואתונות וגמלים ולכל אלה גם הטבה עולה סך רב וכן תרגום יונתן והוה ליה מדיליה:
(שם י"ג ט') ת"א אם את לצפונא ואנא לדרומא ואם את לדרומא ואנא לצפונא נ"ב משמעות הקרא אינו כן כי הלך עתה מדרום לצפון והיה שמאלו מערב וימינו מזרח וכן כתיב וירא את כל ככר הירדן והירדן במזרח:
י"ג י"א ויסע לוט מקדם כבר פי' רש"י לעיל שאברם נסע מדרום א"י לצפון וכאשר אמר אברהם ללוט אם השמאל היינו שתלך משמאל שלי והוא צד מערבי ואם הימין היינו אם תלך למזרח כי ההולך מדרום לצפון מערב משמאלו ומזרח מימינו ובחר לו לוט לילך לימין אברהם היינו למזרח אברם כמו שנאמר ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן והירדן במזרח א"י וזה מאמר הקרא ויסע לוט מקדם ממזרחו של אברהם וע' פרש"י ומה שהקשה המזרחי עליו:
שם י"ד וה' אמר אל אברם כבר ידענו אשר אברם הלך עתה ופניו לצפון א"י ע"כ הקדים הקב"ה אותו צד אשר עיני אברם לנוכח יביטו ואמר לו שא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ואחריו הרוח שכנגד אותו הרוח ואח"כ לימין והוא קדמה ואח"כ לשמאלו והוא ימה ואחר מעשי לוט ובנותיו כתיב כ' א' ויסע משם אברהם ארצה הנגב נמצא הלך מצפון לדרום והיה פני אברהם לדרום וכתיב כ"ד מ"ט אצל אליעזר עבד אברהם ואפנה על ימין או על שמאל פרש"י על שמאל מבנות לוט שהיה יושב אז בשמאלו של אברהם:
שם י"א ש"ח אות פ' י"ל כי ככר הירדן היה מישור גדול והולך ומתפשט לתוך א"י ע"כ נ"ב אבל מדכתיב אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר משמע שהככר אינו בארץ כנען:
שם בש"ח אות ש' על רש"י שם פסוק י"ג רעים בגופם וחטאים בממונם כתב ע"ז הש"ח ופי' היפך מת"א שתרגם בישין בממונהון וחייבין בגויתהון וא"ת מנ"ל לרש"י וי"ל דגבי יוסף כתיב וכו' וכתיב בפ' כי תצא גבי שכיר ולא יקרא עליך אל ה' והיה בך חטא והתם מיירי בממון ע"ז נ"ב בדא פסוק מלבו ובסנהדרין פרש"י והיה בך חטא דכתיב אצל שמיטה וגם מביא שם בגמ' ברייתא דמפרש כת"א והמה בסנהדרין ק"ט מאמר רב יהודה כפרש"י וברייתא כפי' ת"א ושניהם מאותן שני פסוקים דרשו דכתיב בהם רעה גם חטא והקרא שמביא הש"ח אין רעה שם גם הת"א שם בגמ' על והיה בך חטא מציין דברים ט"ו והפסוק של ש"מ כ"ג שם:
שם י"ד ג' הוא ים המלח פרש"י לאחר זמן נמשך הים לתוכו נ"ב היינו אחר הפיכת סדום:
שם י"ז אל עמק שוה הוא עמק המלך. רש"י שם ומ"א עמק שוה שהושוו כל האומות הוא עמק המלך והמליכו את אברהם עליהם כו' כצ"ל:
שם כ"ג מחוט ועד שרוך נעל חוט הוא אשר היו מקלעים בקליעת שערות ראשם כמו שנושאים היום בחינא ושרוך נעל ונכלל בזה כל לבוש יקר וכל תכשיטי זהב וכסף ומרגליות וכל אבני יקר שמשתמשים בהם ואשר נושאים אותם מכף רגל ועד קצה עליון של ראש:
(שם ט"ו ב') דמשק אליעזר. פרש"י ובן משק ביתי ממונה על ביתי וכן דמשק כך פירושו משרתי הבית דמשק אליעזר פי' המשרת אליעזר מיום שנברא אדם היה לשונם לה"ק שפה אחת לכולם ובדור הפלגה בלל הקב"ה שפת כל הארץ ללשונותם ובכל לשון נשתייר עד היום תיבות הרבה מלה"ק בשינוי מעט וכן קוראין למשרת א בפראנצי:
שם י' ויקח לו את כל אלה. כאשר צוה אותו א' ולא אותו צוה יותר וכת"א וקריב קדמוהו ע"כ ויבתר אותם וגו' הקב"ה הוא רצה ויהי. שם י"א וירד העיט וגו' וישב אותם אברם ת"י והות זכות דאברהם צדיקא מבטלא יתהון ואברהם לא עשה מה שלא שמע ולא נצטוה: