אור ברסלב
דבש תמר - א (תורה) חומש בראשית › וישלח

דבש תמר - א (תורה)· רבי דוד טיטלבוים

חומש בראשית · וישלח

ויצא

(ל"ב ד') וישלח יעקב וגו' ארצה שעיר שדה אדום. פי' כי בשדות שעיר היה מבלה עשו רוב ימיו לאשר היה איש שדה ושם בבית שעיר היה לו אהובתו אהליבמה אשר לקח אח"כ לאשה ע"כ טייל שם בשדות שעמד וגם צד ציד שם ע"כ אמר יעקב להמלאכים וכינה השדות אשר בארץ שעיר שדה אדום הוא עשו אחיו ואמר להם אשר ילכו שמה ושם ימצאו את עשו אחיו אבל עדיין לא היה גר שם עשו עד שבא יעקב לחברון אז הלך לו עשו ארצה שעיר מפני יעקב אחיו:

שם כ"ג ויקח את שתי נשיו וגו' ובבאו עמם סמוך לנחל העמיד אותם על שפת הנחל ויעבר את מעבר יבק בעצמו לידע עומק ורדיפת המים וכיון שעבר בנקל חזר ויקחם ויעברם וגו':

שם רש"י ד"ה ויעבר את אשר לו הבהמה והמטלטלין עשה עצמו כגשר נוטל מכאן ומניח כאן (ב"ר) ע"כ. נ"ב וז"ל מתנות כהונה נראה שהגימ"ל נקודה בפת"ח והוא אדם המעביר הספינה לעבר הנהר השני הד"א חמר גמל ולא שעמד באמצע ושלח ידו ולקח מצד זה ונתן לצד זה דאל"כ למה ויותר לבדו ולמה לא לקח אותם פכים קטנים כדרך שלקח שאר המטלטלין כולם ולא היה נותר לבדו ע"כ:

(ל"ג י"ג) ויאמר אליו אדני יודע כי הילדים רכים. פי' אתה יודע כי כל ילד רך והצאן כו' ועלי צאן ובקר יונקים ודפקום וכו' אבל מבניו אינו מדבר ולפיכך אינו מזכיר גם אונסם שיקרה אותם:

שם י"ז ויעקב נסע גו' על כן לאשר שהה שם רק זמן אחד בבית ושני זמנים בסוכות קרא שם המקום סכות:

רש"י שם שהה שם י"ח חודש קיץ וחורף וקיץ סכות קיץ בית חורף סכות קיץ מובן כיון שדורש כסדר סכות בית סכות הראשון ולא סכות כתיב אלא סכתה פ"כ צ"ל סכתה קיץ בית חורף סכת קיץ וכן הוא שם בגמ':

(לד כ"ה) ויבאו על העיר בטח. רש"י שם ד"ה בטח פי' שהיו כואבים לפי זה קאי בטח על בני יעקב ויבאו על העיר בטח שלא פחדו שיעמדו כנגדם שהיו כואבים ות"א מפרש ועלו על קרתא דיתבין לרוחצן קאי בטח על אנשי עיר ויבאו על העיר בטח העיר היה בטח שלא עלה על דעתם שיעשו להם בני יעקב כה:

(ל"ה ב') ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסירו וגו' נ"ב טפם ונשיהם של שכם היו פתה כמו כן בני ביתו ואשר היו עמו ואלהי הנכר עוד על צואריהם ובאזניהם ואותם ועליהם צוה ג"כ בני ביתו שישגיחו ע"ז להסירם:

שם י"א רש"י ד"ה גוי וקהל גוים שגוים עתידין בניו ליעשות כמנין הגוים שהם ע' אומות פי' באי מצרים יהיו כן:

שם י"ב ויעל מעליו א' במקום אשר דבר אתו. נ"ב שכל אנושי אינו יכול להשיג זאת כי אם איש לאיש ידבר וילך מאתו הלא לא יהיה עוד באותו מקום. והקב"ה אינו כן אם אמנם שנאמר ויעל מעליו בכל זאת היה במקום אשר דבר אתו כי מלא כל הארץ כבודו רק אנחנו קרוצי מחומר אין אלו יודעין מהות הדבר ואיך יכול כזאת להיות ע"כ פי' רש"י בד"ה במקום אשר דבר אתו. אינו יודע מה פי' מהות הדבר מלמדנו פי' ילמדנו הפסוק באלה ארבעה התבות אם כי אנחנו אינם יודעים מהות הדבר בכל זאת אצל הקב"ה היה כן שבאותו מקום שדבר אתו עלה מעליו והכל היה במקום אחד:

(ל"ו ב') יושבי הארץ. רש"י שם ורבותינו דרשו שהיו בקיאין בישובה של ארץ וכו' שהיו טועמין העפר. נ"ב צ"ל שהיו מריחין העפר והכי איתא שם בגמ' שדרשו חז"ל החרי שהיו מריחין את הארץ והכא החרי כתיב וע' בעה"ט:

תוכן העניינים

דבש תמר - א (תורה)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה