דבש תמר - א (תורה)· רבי דוד טיטלבוים
חומש בראשית · וירא
(י"ח ב') נצבים עליו פרש"י לפניו ונשתבש כי צ"ל סמוך לו וכן פרש"י שם ע"פ ת"א ודי סמיכון עלוהי. שם ד' ורחצו רגליכם והשענו. פרש"י הקפיד שלא להכניס ע"א לתוך ביתו אבל לוט שלא הקפיד הקדים לינה לרחיצה ושם אצל לוט פרש"י כדי שיהיו נראין כמו שבאו עכשיו נ"ב ושניהם אמת הא והא הוו בה. שם י"ח ו' שלש סאים קמח סולת לושי וגו' נ"ב בב"מ פ"ז רש"י ד"ה מכאן שאשה עיניה צרה באורחין מפרש שלש סאים כשיצא מפי אברהם נפלה שרה לתוך דבריו ואמרה קמח ואמר הוא סלת לושי וגו':
שם ט' גם ויאמר הנה באהל ויאמר שוב אשוב אליך נראה שפה אחד אמר שניהם דאיתא ב"מ פ"ז אמר רב יהודה אמר רב ואיתימא ר' יצחק יודעים היו מלאכי השרת ששרה אמנו באהל היתה אלא מאי באהל כדי לחבבה על בעלה (והוא שמביא רש"י בקיצור) משמע משם שכולם שאלו והגדול שבהם בראשם והוא עצמו משיב ויאמר הנה באהל פי' מסתמא היא באהל כדי לחבבה על בעלה ושפיר דבר אחד לויאמר השנים ושפיר ומרווח זה שאמרו בגמ' ומובא ברש"י הנה באהל צנועה היא לחבבה בלא שום דוחק והש"ח נכנס בדוחקים שאברהם ישוב ויודיע להאורחים שצנועה היא מה חביבות על בעלה הוסיפו בזה:
שם י"ב אחרי בלותי היתה לי עדנה בתר דסיבית הות לי עולימו ואדוני זקן ורבוני סיב הרי הת"א מפרש דבריה אחרי בלותי ואני זקנתי ואדוני זקן ויאמר ה' אל אברהם וגו' השי"ת אמר לאברהם רק אופן הראשון למה זה צחקה שרה לאמר וגו' ואני זקנתי ואופן השני שצחקה ואדוני זקן לא אמר לו ולא הודע לו השי"ת לאברהם ואין כאן שום שינוי ואפשר לומר הכונה הזאת גם בדברי רש"י שנה הכתוב שלא סיים ואדוני זקן מפני השלום שהרי היא אמרה גם ואדוני זקן:
שם י"ט כי כמו אלא ידעתיו. פי' אעשה אותו אשר ידע ותועלת כפולה יצא מזה אחת למען אשר יצוה וגו' לעשות צדקה ומשפט ולא כמעשה סדום שלא יענשו כמותם ולא זו אלא אף זו למען הביא וגו':
שם כ"ב ויפנו משם האנשים ואברהם עודנו עומד לפני ה' ע' רש"י ש"ח ולענ"ד לפי פשטות הקרא שפיר נכון ככתוב כי ראשית כתיב לעיל ט"ז ויקומו משם האנשים ואברהם הולך עמם לשלחם פרש"י ללוותם ובעודו הולך עמם נתראה הקב"ה לפניו לאמר לו דבר סדום כמו שנאמר לעיל י"ז י"ח י"ט כ' כ"א וכיון שראה אברהם הקב"ה לפניו נשאר עומד על מקומו לפני ממ"ה יתברך שמו והאנשים רצו להמתין עליו אך בראותם שוהה מלבוא עמהם ויפנו וילכו ואברהם נשאר עודנו עומד לפני ה' שם כ"ט ויוסף עוד לדבר אליו פי' שגם כאן הקדים לדבר דברי פיוס לפייס הקב"ה על כפל דבריו כמו בפסוק כ"ז אך מקצר ואינו מפרש הלשון:
(שם י"ט א') ויבואו שני המלאכים. בפשטות יש לומר כי לעיל פי' רש"י לשלחם ללותם כסבור אורחים וכן היו כל זמן שאברהם הלך עמהם בדמות אדם אבל אחר שפנו והניחו את א"א והם הלכו לבדם הלא מלאכים המה ובדמות מלאכים באו סדומה וכיון שראו לוט יושב בשער והמה צריכים ללוט חזרו והפכו את עצמם לדמית אנשים וירא לוט אותם ומאז והלאה נקראו אנשים בכל מעשיהם:
שם ב' ויאמר הנה נא אדני סורו נא וגו' וכי כל אינון דהוו אתוון איהו אעיל לון לביתיה ויהיב לון למיכל ולמשתי ובני מתא איך לא קטלין ליה דהא לברתיה עבדו דינא ומאי הוא דברתיה דלוט יהבת פיתא דנהמא לחד עניא וכו' אלא בגין דהוה בליליא חשיב דלא יסתכלון ליה בני מתא ועם כל דא כיון דעאלו לביתי אתכנשו כלהו ואסחרו לביתיה (זהר) טוב לפשט כי גם לי היה קשה קושיתו:
שם והשכמתם והלכתם ולא הזכיר אכילה וחשבו אותו לרע עין ע"כ היו מסרבין ואמרו אם רק ללון די לפנינו כי ברחוב נלין אבל באמת לוט למד מדה הטובה הזאת מאברהם לאמר מעט ולעשות הרבה יותר ויעש להם משתה וגו':
שם ד' בעה"ט ועוד כי כשנסבו בכאן כצ"ל:
שם ל"ד ויהי ממחרת וגו' לפי דעת בנות לוט שהיו סבורות שכל העולם נחרב מובן אשר היו מצפות שאחת תלד בן והשנית בת ויקחו זה את זו ע"כ אף אחר אשר כבר שכבה הבכירה את אביה אמרה עוד הפעם אל הצעירה ובאי שכבי עמו ונחיה כמוני כמוך מאבינו זרע משנינו יבנה העולם:
שם ל"ח והצעירה גם היא גו' אם היה כן שאחת היתה יולדת בן והשנית בת והיו נושאות זה את זו לא היה נודע הנבלה אשר עשו ולא היה נתפרסם הדבר ומדייק הכתוב הזה שלא נתקיימה מחשבתן אך הצעירה גם היא ילדה בן כאחותה הבכירה והיו בנות לוט מוכרחות להמציא לבניהם נשים ונודע להם כי כל העולם במקומו עומד ויחפשו לבניהם נשים ונתפרסם הדבר וגם בדבר בם נכבדות היו מתפארים שאברהם דודם למען יקחו נשים ממשפחות הגונות והיה זאת ללעג וקלס לאברהם ויסע משם אברהם:
(כ' י"א) ויאמר אברהם אם הייתי יודע כי אנשי המקום המה יראי א' וגם אימת מלכות יש במקום בודאי כלל לא פחדתי כי בין מיראת א' בין מיראת המלכות לא יאנוס א"א ולא יהרגו אדם לא בגלוי ולא בסתר ואף גם אם הייתי יודע ששניהם אין כאן לא יראת א' ולא יראת המלכות כ"כ הייתי אומר שאשתי היא כי אם אמנם לא ארויח כי שוה להם א"א כפנויה אבל גם לא אפסיד כיון שאין מוחה בהם ליקח את אשתו בצהרים בפני כל ולעשות בה כטוב בעיניהם למה יהרגוני אבל מפני זה אמרתי כי אחותי היא כי אמרתי רק אין יראת אלהים המקום הזה אבל אימת מלכות יש וכשאומר אשתי היא ולא יוכלו לקחת אותה בפני כי אצעק ויבאו נטורי קרתא עבדי המלך ויצילו אותה מידם ומה יעשו והרגוני ואין רואה ותהיה מותרת להם ע"פ הממשלה ע"כ אמרתי אחותי היא ואין מוחה בידם לקחתה ואותי יחיו:
(כ"א י') כי לא יירש בן האמה הזאת וגו'. בעו"ה הרבה אמנו זכותה יגן עלינו לדייק לשונה עם בני עם יצחק משמע יחדו דוקא לא יירש אבל כשיתגרש יצחק בחטאו מן הארץ אז יירש ישמעאל לבדו את הארץ הלואי היתה אומרת כי לא יירש בן האמה הזאת אותנו או אותך לא היה מקום לישמעאל לשלוט בארצנו ארץ אבותינו אף בעוד אנחנו בארץ אחרת:
(כ"ב ד') ביום השלישי וישא אברהם את עיניו. חכם עיניו בראשו וירא את קדושת המקום כי שם יבנה המזבח מרחוק אף שהיה עוד זמן רחוק לבנין בית המקדש והמזבח:
שם י"ט וישב אברהם אל נעריו ויקומו וילכו יחדו גם כאן אפשר לומר ויקומו וילכו אברהם ויצחק ושני נעריו יחדו בלב שוה כמו שהנערים לא שמחו במה ששב יצחק לביתו כן אברהם אף יצחק עצמו לא שמחו בזה כי שמחה היה לאברהם אם היה מקיים רצון בוראו בבנו ויצחק בנפשו: