דבש תמר - א (תורה)· רבי דוד טיטלבוים
חומש בראשית · ויחי
(מ"ח א') ויקח את שני בניו עמו את מנשה ואת אפרים חסר כאן דברים כי היה לו לומר וילך אל אביו אלא מקצר וסומך על הפסוק שאחריו שנאמר ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך נשמע שהלך אליו:
שם י"ג את אפרים בימינו משמאל ישראל. פרש"י הבא לקראת חבירו ימינו כנגד שמאל חבירו וכאן צ"ל ד"ה ואת מנשה בשמאלו מימין ישראל וכיון שהוא הברור מיומן לברכה:
שם ט"ו ויברך את יוסף מפני ששם יעקב דיבורו ליוסף כדכתיב יברך את הנערים וידגו ולא אמר יברך אתכם ותדגו ע"כ אף שבירך הבנים הוה הברכה ליוסף שאליו דיבר:
שם ויאמר הא' אשר התהלכו אבותי לפניו אברהם ויצחק הא' הרעה אותי מעודי ועד היום הזה נמצא גם אנכי הולך לפניך תמיד כצאן לפני הרועה ולא רצה לומר אשר התהלכתי לפניו משום יהללך זר ולא פיך ותלה בהטבת א' עמו מעודו עה"ה:
שם כ' ויברכם ביום ההוא לאמר פנה יעקב עיניו לאפרים ואמר בך יתחילו ישראל לברך את בניהם לאמר שכה יאמרו להם ישימך א' כאפרים וכמנשה וכן וישם את אפרים לפני מנשה לכל דבר כמו פי' רש"י בדגלים ובחנוכת הנשיאים:
(מ"ט ו') רש"י ד"ה ולו יקהת עמים אסיפת העמים כו' ואחותי באזניהם נ"ב כמו יחוה דעת:
שם אבחת נ"ב כמו טבחת חילוף א' בט' באטב"ח:
שם ט"ז מקדים דן בן בלהה שפחת רחל כן הקדים רחל ללאה לעיל ל"א ד' גם נולדו בני בלהה קודם לבני זלפה ומשברך את דן שיתגבר במלחמה מסמיך לו גד שברכו גם כן שיצליח במלחמה אף שאינו בן אמי של דן וכיון שמזכיר גר מסמיך לו אחיו מאמו והוא אשר ואח"כ חוזר לנפתלי אחי דן מאמו וברכתו ברכת נחלתו כמו אשר:
שם כ"ו ברש"י ד"ה ויפזו זרועי ידיו. פרש"י כמו ויפוצו שיצא הזרע בין אצבעות ידיו. נ"ב פי' שיצא תאות הוצאות הזרע ע"י שנעץ אצבעות ידיו בקרקע וכן איתא סוטה (ל"ו ע"ב) ותשב באיתן קשתו ששבה קשתו לאיתנו ויפזו זרועי ידיו נעץ ידיו בקרקע (ע' רש"י שם) ויצאה תאותו מבין צפורני ידיו פי' מחמת כאב הצפרנים שסמך גופו עליהם נתבטל תאותו:
(שם י') ויבאו עד גורן האטד אשר בעבר הירדן. משה רבינו כתב התורה ושם אותה בפי ישראל בערבות מואב ושם קורא לגורן הזה אשר בארץ כנען עבר הירדן כי משה וישראל היו אז במזרחו של ירדן טרם עברו אותו וגורן האטד הוא בארץ ישראל במערבו של ירדן אבל בשאת בני יעקב את אביהם ארצה כנען ממצרים לחברון לא פגעו ולא ראו את הירדן:
י"ד רש"י שם בחזרתן כאן הקדים אחיו למצרים כו' עד סה"ד ועל דרך פשטות אפשר צוה פרעה באזני עבדיו וזקניו המצרים שישמרו את יוסף ואחיו שישובו ולא ישארו בארץ כנען ע"כ שמרו וכיונו שיהיה יוסף ואחיו ובית אביו בינם ובין ארץ מצרים ע"כ הלכו ממצרים ראשונה ואחריהם יוסף ואחיו וכל בית אביו ובחזרתם הקדימו ליוסף ואחיו לפניהם והמה אחרונים:
שם י"ז אנא שא נא פשע אחיך אשר אחיך אנחנו ומכרנוך הפשע והעון גדולה מאד כי רעה גמלוך בשעת שמכרנו אותך אין רעה גדולה מזה אבל ועתה אחר שעינינו רואים סוף הדבר שעלית לגדולה כזאת וע"י זה נמשך שבא אביך בשמחה וחוות רוח ורב נחת למצרים וזאת רצון אל' אביך באהבתו את אביך סיבב סבות הלא יבוא אביך ח"ו בשלשלאות למצרים שא נא לפשע כי בכל זאת לא יכחד כי אנחנו הרשענו אבל אל תשכח כי בפשענו זה היינו עבדי א' אביך שנעשה רצונו:
שה כ"ג וירא יוסף לאפרים בני שלשים. פי' יוסף ראה בעיניו איך שהיה לאפרים בני שלשים כי בחיי יוסף היה בנים לערן בן שותלח בן אפרים נמצא היה לאפרים שלשה דורות א' שותלח ב' ערן ג' בני ערן אשר נולדו בחיי יוסף אבל למנשה לא היה בחיי יוסף רק שני דורות א' מכיר ב' בני מכיר כי רק בני מכיר יולדו פי' נולדו על ברכי יוסף בעודו חי: